מידע כללי, מאמרים ומחקרים

רשימת מאמרים

כמה עולה קנאביס רפואי בישראל?

מחירו של קנאביס רפואי בישראל עומד כיום על 370 ש"ח בחודש - ללא קשר לכמות הקנאביס אותה מקבלים ברישיון. בנוסף לכך ישנם תשלומים עבור ביקור רבעוני אצל רופא, תשלום על משלוח ועוד. אז כמה עולה קנאביס רפואי וכמה כסף מוציא מטופל בכל חודש? בשנת 2009 הוקם לראשונה ענף הקנאביס הרפואי בישראל. בתחילה גידלו את הקנאביס מספר אנשים חולים בביתם באישור משרד הבריאות, ובהמשך סיפקו גם מעט מן התוצרת למספר חולים נוספים. כאשר גדל התחום והתפתח, החליטו במשרד הבריאות לעשות מעשה ולהסדיר את הענף. 370 ש"ח בחודש - ללא קשר לכמות עם הסדרת הענף נקבע מחיר אחיד אותו ישלמו כל המטופלים בקנאביס רפואי. כשעלתה השאלה כמה עולה קנאביס רפואי, נקבע המחיר באופן די רנדומלי, על ידי הנוסחה המיוחדת של "פעמיים חי". ח"י הוא כידוע 18 בגימטריה. כפול 2 זה 36 - ומשם נקבע המחיר על 360 ש"ח בחודש. לאחר כשנה החליטו במשרד לעדכן את המחיר של הקנאביס הרפואי והעלו אותו ל-370 ש"ח - כפי שהוא עולה גם היום. אין זה משנה אם החולה מקבל 20 גרם קנאביס בחודש, או 200 גרם קנאביס בחודש - העלות, 370 ש"ח, נשארת זהה. השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע שלא כל חולה ישלם עבור הכמות אותה הוא מקבל - והתשובה לכך, לפחות על פי משרד הבריאות - היא בכדי למנוע מקרים בהם מטופל הזקוק לכמות קנאביס גדולה ייאלץ לשלם סכומי עתק עבורו התרופה שלו. אז כמה עולה קנאביס רפואי? אם כן כל אחד מ-23,000 המטופלים בקנאביס רפואי (נכון לסוף שנת 2015) משלם 370 ש"ח בחודש עבור התרופה שלו. עם זאת זהו כמובן לא התשלום היחיד אותו נאלצים לשלם החולים. על פי הנחיות משרד הבריאות כל חולה המחזיק ברישיון קנאביס רפואי מחוייב לבצע ביקור אצל הרופא המומחה שהמליץ לו על הטיפול - מדי רבעון, כלומר בכל 3 חודשים. כל ביקור כזה עולה בין 500 ועד 1,000 ש"ח, כשחלק מקופות החולים מספקות החזרים חלקיים עבור תשלומים אלו, תלוי בכיסוי ואופי הביטוח. מטופלים שאינם מעוניינים להגיע מדי חודש לבית החולים 'אברבנאל' לבריאות הנפש - שם נמצא מרכז החלוקה הראשי של חברות הקנאביס הרפואי - נאלצים לשלם 100 ש"ח נוספים בכל חודש עבור משלוח שמביא את התרופה עד פתח ביתם. בנוסף, כאשר נגמר תוקף הרישיון - שניתן בדרך כלל לחצי שנה עד שנה - נאלצים החולים לגשת שוב לרופא הפרטי ולשלם עבורו ביקורת נוספת והמלצה לחידוש הרישיון.

קרא עוד ...

מה זה קנבינואידים?

קנבינואידים הם מולקולות, רכיבים פעילים, הנמצאים בקנאביס, והם אלו שאחראים לקשת ההשפעות הרחבה שמקנה הצמח לצרכניו. הקנבינואידים הם למעשה תרכובות כימיות שכאשר נצרכות על ידי האדם הן נקשרות ומפעילות קולטני קנבינואידים הנמצאים בבכל המערכות החשובות של הגוף. עד כה נתגלו רק כמאה, אולי מעט יותר, קנבינואידים בצמח הקנאביס, כאשר המפורסם שבהם הוא כמובן THC. בשנים האחרונות מקבל מקום של כבוד גם הקנבינואיד CBD (קנאבידיול). ה-CBD, חומר בריאותי שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית הדומה לזו של ה-THC, צפוי להשתלט בשנים הקרובות על עולם הפארמה וכבר היום חברות רבות משקיעות בפיתוח CBD ומוצרים המכילים אותו. בנוסף ישנה כמובן עוד רשימה ארוכה של קנבינואידים, כמו CBG, CBL, CBN ועוד ועוד. אנדו-קנבינואידים ופייטו-קנבינואידים גם גוף האדם מייצר קנבינואידים משל עצמו, המכונים "אנדו-קנבינואידים" (קנבינואידים בגוף), ונקראים יחדיו "המערכת האנדוקנבינואידית". הצורה הטבעית של הקנבינואידים, כפי שהיא קיימת בפרחי הקנאביס הטריים לפני שעוברים חימום (בעישון, אידוי או בישול), נקראת "פייטו-קנבינואידים" (קנבינואידים ממקור צמחי). הקנבינואידים בקנאביס נמצאים בעיקר בבלוטות השרף (טריכומות) הנמצאות על פני הצמח ומרוכזות בעיקר בפרחים. ישנם לפחות 85 סוגים שונים של קנבינואידים אשר זוהו והופרדו, ולכל אחד מהם השפעה ייחודית משלו על המערכת האנדוקנבינואידית הגוף. כל הקנבינואידים מקורם ב"קנבינואיד-אב" - CBGA - שהופך בהמשך ל-THCA, CBDA, CBCA. במצב זה מדובר עדיין בחומצות שנמצאות בצמח בצורתו הטבעית, לפני שעוברות חימום. לאחר החימום מתפרקות החומצות והופכות לקנבינואידים המוכרים, THC ,CBD, וכן ל-CBC ו-CBG, בעלי השפעות מגוונות משלהם. לאחר יישון מתפרקים הקנבינואידים הללו והופכים אט אט ל-CBN, CBNA, CBL, CBLA. כל קנבינואיד מתפרק ומשתחרר בטמפרטורה אחרת בעת חימום, וכל אחד הינו בעל השפעות שונות ומגוונות, שיחדיו עם הטרפנים, רכיבים הנמצאים בכל הצמחים ואחראים לריחות והטעמים, יוצרים את 'אפקט הפמליה' (Entourage Effect). נסיונות לבודד רק חלק מהקנבינואידים ולספק אותם כטיפול נחלו כישלון יחסי אל מול התוצאות שהראו הפרחים עצמם על כל תכולתם, זאת ככל הנראה מאחר ובקנאביס יש קנבינואידים רבים שטרם זוהו, וכן אלפי טרפנים שאחראים על טעמיו וריחו של הצמח והינם בעלי השפעות בריאותיות אף הם. רשימת הקנבינואידים: THCA הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 358.4733 טמפרטורת רתיחה: 105 מעלות צלזיוס (220 מעלות פרנהייט) THCA הם ראשי תיבות של "חומצה טטרה-הידרו-קנבינולית" - חומצה קנבינואידית הקיימת רק בצמח הקנאביס בצורתו הטבעית. למרות שחומצה זו הופכת לאחר החימום ל-THC, היא איננה פסיכואקטיבית לכשעצמה. ההשפעות העיקריות של ה-THCA הן פעילות אנטי דלקתית, עידוד תיאבון, מלחמה בתאי סרטן, סיוע בפתרון בעיות שינה וכן צמצום התקפים ועוויתות. התהליך בו מתפרקת החומצה הקנבינואידית והופכת לקנבינואיד נקרא דיקרבוקסילציה (decarboxylation), ובמהלכו מופרדים אטומי הפחמן מהשרשרת המולקולרית של החומצה. תהליך זה מתבצע בעת חימום הפרחים, למשל בעת עישון, אידוי או בישול. לרוב THC-A הוא החומר הפעיל הנפוץ ביותר בצמח, המהווה לעיתים אף למעלה מ-30% ממשקל הצמחים היבשים. לפי נתונים של מגדלים מארה"ב, זנים העשירים ב-THC מכילים כ-15% THC-A לאחר הייבוש, אך נתון זה אינו מדויק ומשתנה בין מגדלים. דלתא 9 טטרהידרוקנאבינול (THC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה נמוכה ביותר: 157 מעלות צלסיוס (315 מעלות פרנהייט) דלתא 9 טטרהידרוקנאבינול, המוכר יותר בשם THC (מכונה גם 'Δ9-THC' ו- 'd9-THC') הינו הקנבינואיד הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, ונחשב לקנבינואיד המפורסם ביותר בעולם. מלבד השפעתו הפסיכואקטיבית הוא הוכח כחומר יעיל בטיפול במגוון מחלות המלוות בכאבים, בחיסול תאים סרטניים וגידולים, הקלה על בחילות ובהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ה-THC התגלה לראשונה בשנות ה-60 על ידי צוותו של המדען הישראלי פרופ' רפאל משולם, תגלית שאיפשרה למדע לגלות את קיומה של המערכת האנדו-קנבינואידית בחולייתנים (כולל בני אדם), ונחשבת לחשובה ביותר בעולם הקנאביס. חומצה קנבידולית (CBDA) הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 358.2144 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: 120 מעלות צלסיוס (248 מעלות פרנהייט) החומצה הקנבידולית היא החומצה שהופכת לאחר החימום לקנבינואיד CBD. לחומצה הקנבידולית יש תכונות אנטי דלקתיות חזקות ואף נמצא כי היא מסייעת בפעילות אנטי סרטנית בגוף. עד לאחרונה, חומצה קנבידולית היתה מצויה בריכוזים גבוהים רק בקנאביס מזן רודראליס, אך בשנים האחרונות הוכלאו זנים של קנאביס אשר מייצרים יותר CBD-A מאשר THC-A, כולל 'Cannatonic-C6' ו-'ACDC'. קנבידיול (CBD) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 180 מעלות צלזיוס (356 מעלות פרנהייט) הקנבידיול נחשב לקנבינואיד הדומיננטי ביותר בקנאביס אחרי ה-THC, והוא גם הקנבינואיד השני הכי מפורסם ונחקר בעולם המדע. במחקרים רבים שעסקו בו, נמצא הקנבידיול כבעל חשיבות רבה בטיפול במחלות הכוללות התקפים, כמו טורט, טרשת נפוצה ואפילפסיה. עצם היותו לא-פסיכואקטיבי הופך את ה-CBD לאידיאלי בטיפול בילדים, קשישים ומטופלים המעדיפים להישאר צלולים ומרוכזים. כמו כן, הוא יעיל פעמים רבות באותה מידה כמו THC בטיפול בכאבים וגידולים סרטניים. חומצה קנביגרולית (CBG-A) הרכב כימי: C22H32O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 360.48708 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה. החומצה הקנביגרולית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנביגרול (CBG) הרכב כימי: C21H32O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 52 מעלות צלסיוס (126 מעלות פרנהייט) ה-CBG יכול גם להיקרא "האבא של כל הקנבינואידים" מאחר וכמעט כל הקנבינואידים בצמח למעשה התפתחו מהמבנה הכימי שלו. יש ל-CBG נטיה להתפרק בקלות ולהפוך לקנבינואיד אחר ולכן לרוב הוא נמצא בצמח בכמויות קטנות. מחקרים מצאו כי הוא מעודד גדילה של תאי מוח חדשים בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס, בייחוד בקרב קשישים. בנוסף הוא מסייע לחיזוק והתחדשות עצמות, נלחם בנדודי שינה ונמצא כבעל השפעה אנטי בקטריאלית ואנטי סרטנית. חומצה קנבינולית (CBN-A) הרכב כימי: C22H31O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 359.48 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה. החומצה הקנאבינולית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנבינול (CBN) הרכב כימי: C21H26O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 310.1933 טמפרטורת רתיחה: 185 מעלות צלסיוס (365 מעלות פרנהייט) הקנבינול הינו תוצר החמצון של THC, כלומר הוא נוצר כתוצאה ישירה של התדרדרות THC בקנאביס ולכן הוא נמצא בכמויות קטנות מאוד בצמח הטרי. ה-CBN מופיע בדרך כלל כאשר THC נחשף לחמצן וחום, ולכן רמה גבוהה שלו יכולה להעיד על קנאביס ישן או קנאביס שנחשף לחום משמעותי. CBN ידוע כחומצה בעלת השפעה פסיכוקאטיבית מועטה (כ-10% מהשפעתו הפסיכואקטיבית של הצמח מקורה ב-CBN) ומנגד כבעלת השפעה מרגיעה במיוחד התורמת בעיקר בסיוע לפתרון בעיות שינה וקשיי הירדמות. חומצה קנביקרומית (CBC-A) הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית: 358.2144 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: 120 מעלות צלסיוס (248 מעלות צלסיוס). החומצה הקנביקרומית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנביקרומין (CBC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 220 מעלות צלסיוס (428 מעלות פרנהייט) הקנביקרומין הוא קנבינואיד בעל יתרונות רפואיים רבים שלא היו מוכרים עד השנים האחרונות. בעבר נהוג היה לחשוב שהוא קיים בצמח בכמויות קטנות מאד, אולם במחקרים אחרונים מעלים את ההשערה שחלק מהקנבינואידים שדווחו כ-CBD הם למעשה CBC. ה-CBC נמצא יעיל פי עשרה מ- CBD בטיפול בחרדה ומתח, וכן הוא מכיל תכונות אנטי ויראלית ואנטי סרטנית, מסייע להקלה על כאבים ותורם לחיזוק העצמות. ∆-8- טטרהידרוקנבינול (∆-8-THC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.4617 טמפרטורה דקארבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה ∆-8- טטרהידרוקנבינול (דלתא- 8- THC) מקביל במאפייניו והשפעתו ל-טטרהידרוקבינול (THC), אך הוא מכיל גם מאפיינים נוגדי-בחילות, נוגדי-חרדות, מעודדי תיאבון, משככי כאבים ובעלי השפעה הגנתית על מערכת העצבים. בנוסף, קיימת בקנאביס חומצת קנאביציקול (CBL-A) וכן תוצר מפורק שלה הנקרא קנאביציקול (CBL), אך אלו הם תוצרים נגרעים, כלומר - עם חשיפה לאור, קנביקרומין הופך ל-CBL. תכונותיו הרפואיות של ה-CBL אינן ידועות עקב הריכוזים המזעריים שבהם הוא מופיע בצמח.

קרא עוד ...

שאלות נפוצות של מטופלי קנאביס רפואי מתחילים

איך ישפיע עליי השימוש בקנאביס רפואי, מה המינון המתאים לצריכה, ועוד כמה שאלות נפוצות של מטופלי קנאביס רפואי מתחילים. מתוך סרטון חדש של חברת קנאביס רפואי ישראלית. סרטון חדש שהופק על ידי חברת הקנאביס הרפואי "שאיפה לחיים" מציג את 6 השאלות הנפוצות ביותר של חולים הניגשים לראשונה לצריכת קנאביס רפואי כטיפול במחלתם - ואת התשובות להן. המידע מבוסס על שנים ארוכות והכרות עם אלפי חולים בישראל. שאלה ראשונה: איך זה ישפיע עליי השאלה הנפוצה הראשונה של מטופלי קנאביס רפואי היא "איך הקנאביס ישפיע עליי". מחקרים מראים ששימוש בקנאביס רפואי עוזר בשיכוך כאבים, בשינה, מרגיע ומרפה שרירים, מאזן תאבון, מוריד בחילות, אנטי דלקתי, מרגיע ומשפר את מצב הרוח. לכל זן יש איכות טיפולית משלו וישפיע על כל מטופל באופן שונה. ישנם אנשים שלא ירגישו כלום בפעמים הראשונות. תקופת ההתרגלות של הגוף לקנאביס עשויה להימשך גם שבועיים ולכן יש להמתין בסבלנות. שאלה שנייה: מה המינון המומלץ השאלה הנפוצה השנייה של מטופלי קנאביס רפואי היא "מה המינון המומלץ לצריכה". לכל אחד יש מינון אישי שמתאים לו וצריך להיות מותאם על ידי המדריכים. בשבוע הראשון מומלץ לקחת את הקנאביס מינימום 3 פעמים ביום, 1 עד 3 שאיפות מג'וינט או טיפה אחת של שמן - ולאחר מכן לפי הצורך. חשוב להיות קשובים לגוף ולתחושה הכללית במשך הטיפול. לצורך מעקב טיפולי כדאי להיעזר בטבלת תיעוד וצריכה. אם מרגישים בחוסר נוחות משמעותי יש להוריד את המינון. שאלה שלישית: איך להשתמש בקנאביס רפואי שאלה נפוצה נוספת של מטופלים מתחילים היא איך להשתמש בקנאביס רפואי באופן הנכון ביותר. מומלץ לשבת בעת הטיפול בקנאביס רפואי. לפני השימוש לאכול או לשתות משהו מתוק ולשתות מים קרים לאורך הטיפול. ישנן 3 דרכים להשתמש בקנאביס רפואי: באמצעות אידוי, עישון או שמן. ספקי הקנאביס מציעים תפרחות קנאביס מזנים שונים לגלגול סיגריות באופן עצמי או לשימוש במכשיר אידוי (מאדה, וופורייזר), כסיגריות מגולגלות מראש (ג'וינטים) או בבקבוקוני שמן המכילים את החומרים הפעילים לצריכה ללא מעשנים. בעישון או אידוי יש לקחת שאיפות עמוקות לריאות ולהחזיק בפנים כמה שיותר. מומלץ לא לערבב קנאביס עם טבק בכלל. מי שמטופל בעזרת שמן צריך לטפטף את טיפות השמן מתחת ללשון לספיגה - אך לא לבלוע את השמן אלא לתת לו להיספג. ההשפעה מתחילה רק לאחר 20 דקות. לא צריך לקחת טיפה נוספת בזמן הזה. משך ההשפעה של השמן 4 עד 6 שעות. שאלה רביעית: איך להתמודד עם השפעת הקנאביס הרפואי השאלה הרביעית הנפוצה של מטופלים מתחילים בקנאביס רפואי היא "איך להתמודד עם ההשפעה". ההשפעה מתחילה כעבור 30 שניות אם צורכים את הקנאביס בעישון או באידוי. בשמן התחלת ההשפעה היא לאחר 20 דקות. הכי חשוב לזכור שלא להיבהל במקרה של חווייה לא נעימה כי ההשפעה נעלמת כעבור מספר שעות. כך גם כל תופעות הלוואי. קיימת תקופת הסתגלות פיזית ונפשית לטיפול, של כשבועיים. תיתכן תחושת ריחוף קלה בעת הטיפול. מומלץ לשבת עם הרגליים מורמות או לשכב עד שהתחושה תחלוף. במקרה של תחושות חרדה או לחץ הכי חשוב לא להיבהל. אין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס וכל התחושות יחלפו תוך מספר שעות. להקלה על תחושות אלו מומלץ קודם כל להתחיל ממינון נמוך ולהגביר אט אט בהדרגה, או להורידו. כדאי לנסות להירדם ואז ההשפעה חולפת. כדאי לאכול משהו "כבד" או מוצרים המכילים ויטמין סי. מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם צוות המדריכים ואולי להחליף את הזן. בתחילת השימוש בקנאביס רפואי תיתכן יותר מודעות לתחושת הכאב וזו תופעה נורמלית וחולפת עם המשך הטיפול. שאלה חמישית: איפה לאחסן את הקנאביס השאלה הנפוצה החמישית היא איפה לשמור את הקנאביס הרפואי במהלך הטיפול. יש לשמור את הקנאביס במקום קריר, יבש וחשוך. תפרחת יש לאחסן בכלי אטום. שמן יש לאחסן במקום קריר וחשוך.

קרא עוד ...

מדריך זני קנאביס רפואי | אינדיקה סאטיבה

אז קיבלתם סוף סוף את הרשיון לשימוש בקנאביס רפואי ושובצתם לאחת מ-8 חברות הקנאביס הרפואי בישראל - היא זו שתספק לכם מעתה את התרופה על בסיס חודשי קבוע. מחיר התרופה הוא 370 ש"ח לחודש ללא קשר לכמות הקנאביס אותה רשם לכם הרופא. לכאן הגעתם כנראה כדי למצוא את זני הקנאביס המתאימים לכם ביותר מתוך הזנים של החברה אליה שובצתם. זכרו שבאפשרותכם להגיש בקשה למעבר ספק מדי חצי שנה. למרות שהתהליך דורש שליחת פקסים למשרד הבריאות, מסירת הרשיון באופן זמני והמתנה של כמה שבועות לפחות, אם לא מצאתם את הזנים המתאימים לכם בחברה אליה שובצתם, מומלץ לנסות את אלו של חברה אחרת. אינדיקה, סאטיבה, היבריד אז כפי שכבר בוודאי הבחנתם בעצמכם משיטוט באתר, יש היום בישראל כ-90 זני קנאביס רפואי בשמות וכינויים שונים. בגלישה באתר תוכלו גם להתרשם מאחוזי הקנבינואידים של כל זן ומביקורות גולשים עליו. אך כל אותם זנים הם בעצם 'קוים' או גרסאות שונות של זני הקנאביס הראשיים - 'אינדיקה' או 'סאטיבה' - או השילוב שלהם שמכונה זני 'היבריד' (משולב). אותם "זני קנאביס ראשיים", או נכון יותר "משפחות זנים" הם בעלי השפעה על אופי ההרגשה לאחר צריכת קנאביס. חשוב לציין שמרבית זני הקנאביס בעולם הינם שילוב כלשהו של אינדיקה וסאטיבה, כלומר רוב הזנים הנפוצים הם זני היבריד. חלק מהם יהיו מאוזנים לגמרי, 50% סאטיבה ו-50% אינדיקה, אך רובם ככולם יהיו מאוזנים ברמות אחוזים שונות. עוד יש להדגיש שהצהרות החברות על אחוזי הסאטיבה והאינדיקה לא לגמרי בדוקות או מבוססות על נתוני אמת. למעשה קשה מאוד כיום לדעת כמה אחוזי אינדיקה או סאטיבה יש לכל זן וזן. אבל מה ההבדל בין אינדיקה לסאטיבה? לכמויות הקנבינואידים (הרכיבים הפעילים THC, CBD ו-CBN הם הנפוצים ביותר היום במדידות) אין קשר ישיר למקור הזן - סאטיבה או אינדיקה, כלומר יכול להיות זן אינדיקה עם הרבה THC ומעט CBD או להפך (על ההבדלים בין THC ל-CBD ניתן לקרוא כאן). סוגי הקנבינואידים והאחוז בהם הם יופיעו בפרחי הקנאביס תלויים בצורה הגנטית של הזן, לצד תנאי הגידול שלו, אורך וסוג החשיפה לתאורה ומועד הקציר. מה שכן קובע האם זן קנאביס הוא סאטיבה או אינדיקה הוא בין השאר המקור הגיאוגרפי ממנו הגיע. אינדיקה מקורו בהרי הינדו-קוש, ולכן גם זני קנאביס אינדיקה מקבלים לעתים רבות את התוספת 'קוש', למשל 'פרפל קוש'. סאטיבה מנגד מקורה כך מעריכים באזור מזרח אסיה, רוסיה וקזחסטן, והם קיבלו את הכינוי 'הייז' (Haze) המוצמד לעתים רבות לזני המשפחה, למשל 'פרפל הייז'. לצד המקור, אותו קשה עד בלתי אפשרי לדעת באמת, הנה 5 מאפיינים שגם יעזרו לכם להבדיל בין אינדיקה לסאטיבה: עובי וצורת העלים - עלי המניפה של צמח אינדיקה יהיו בעלי 'אצבעות' רחבות יותר וקצרות יותר. עלי המניפה של סאטיבה יהיו צרים יותר וארוכים יותר. גובה ומבנה הצמח - צמח מסוג אינדיקה יהיה נמוך יותר וצפוף יותר ובעל מבנה "שיחי". צמח מסוג סאטיבה יהיה גבוה יותר וענפיו יהיו נפרדים וארוכים הרבה יותר. אופי ההשפעה - יש הטוענים כי מדובר במיתוס בלבד ולא יותר מזה, אבל ההנחה המקובלת כיום היא שזנים ממשפחת אינדיקה יהיו בדרך כלל בעלי השפעה סדאטיבית יותר, כלומר מרגיעה ומעייפת, בעוד זני סאטיבה שיהיו בעלי השפעה יותר אנרגטית של 'היי'. כאמור מדובר גם היום בהשערה שטרם הוכחה. משך תקופת הפריחה - בניגוד לזני אינדיקה שמסיימים את תקופת הפריחה כבר כעבור 6-8 שבועות מרגע שסיימו את תקופת הצמיחה, זני סאטיבה מאופיינים בתקופת פריחה ארוכה יותר של כ-12 שבועות. צורת הפרחים - גם נתון זה הוא שנוי במחלוקת שכן הזנים ההיברידיים לצד שילובים והכלאות בין סוגי זנים שונים גרמו לאי אחידות בנושא, אך בגדול ניתן לראות שפרחי קנאביס של זני אינדיקה יהיו בשרניים וצפופים יותר (כמו העלים) בעוד פרחי קנאביס של זני סאטיבה יהיו ארוכים ודלילים יותר. אין לכך קשר כמובן לעוצמת ההשפעה או איכות וכמות התוצרת.

קרא עוד ...

טרפנים בקנאביס

מלבד הקנאבינואידים הפעילים כמו THC ו-CBD, ישנן מולקולות צמחיות הנקראות טרפנים, או טרפינים, האחראיות לניחוחות המגוונים של הקנאביס ומסייעות גם הן לחיזוק השפעותיו. אלו הם הטרפינים העיקריים בצמח הקנאביס: טרפינים (באנגלית ביחיד: Terpene) הם פולימרים אוגרניים (מולקולות אורגניות) המופצים מכל הצמחים - כולל הקנאביס, המקנים להם תכונות פיזיולוגיות שונות עם דגש על טעם וריח. חותם הריח הייחודי של כל זן קנאביס הוא תוצאה של שילובים שונים של טרפינים. כמו כן, לטרפינים סגולות רפואיות הנבדלות מסגולות הקנבינואידים, ובאופן כללי הטרפינים תורמים להשפעתו הייחודית של כל זן וזן באפקט המוכר בשם 'אפקט הפמליה'. אלו הם הטרפינים העיקריים בצמח הקנאביס: לינאלול הרכב כימי: C10H18O מסה מולקולארית (גרם/מול): 154.1358 טמפרטורת רתיחה: 198 מעלות צלסיוס (388 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.17 mmHg. לינאלול (Linalool) הינו אלכוהול טרפיני פשוט, מוכר ביותר ככל הנראה בזכות הניחוח הפרחוני הנעים שהוא מעניק לפרחי הלבנדר. הוא מוכר גם כ'בטא (β) לינאלול', ליקראול או אלכוהול לינאלי. מלבד בקנאביס הלינאלול זוהה בכמה מאות צמחים שונים, ביניהם לבנדר, עצי הדר, זרי דפנה, שדר, כוסברה וסיסם. נעשה שימוש בלינאלול במשך אלפי שנים כחומר המסייע לשינה, וכן הוא מרכיב חיוני ביותר בהיווצרותו של ויטמין E. מעבר לכך נעשה בו שימוש בטיפול בפסיכוזה ובחרדה, בתור נוגד התקפי אפילפסיה, וכן, הוא משמש לשיכוך כאבים. בנוסף, אדיו של הלינאלול נמצאו כקוטלי חרקים יעילים, בעיקר כנגד זבובי פירות, פרעושים ותיקנים. בטא מירסין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 168 מעלות צלסיוס (334 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' 20 מעלות צלסיוס): 7.00 mmHg. בטא מירסין (ß-Myrcene) הינו מונוטרפן (טרפן המורכב מ-10 אטומי פחמן), והוא אחד הטרפינים החשובים ביותר ממגוון רחב של סיבות. בין היתר, הוא משמש כמרכיב בהיווצרותם של טרפינים אחרים, מסייע לטיפול בנדודי שינה, שיכוך כאבים, צמצום התכווצויות שרירים וכן מכיל תכונות אנטי סרטניות ואנטי דלקתיות. בנוסף, למירסין יש מספר תכונות מיוחדות מאוד, הכוללות את הורדת התנגדות הדם בדרך למחסום המוח. בכך מאפשר המירסין לעצמו ולכימיקלים רבים אחרים לחצות את המחסום בצורה קלה ומהירה יותר. במקרה של קנבינואידים, כמו THC, הורדת ההתנגדות מאפשר להשפעה להתחיל מהר יותר. כמו כן, המירסין נמצא כמגביר את רמת הרוויה המרבית של הקולטן CB1 (אחד הקולטנים במערכת האנדוקנבינואידית), ובכך מאפשר השפעה פסיכואקטיבית חזקה יותר. עבור רוב האנשים, צריכה של מנגו טרי כ-45 דקות לפני שאיפת קנאביס מביאה לשיפור איכות ועוצמת ההשפעה. עובדה פחות ידועה היא שריכוז גבוה של מירסין (בדרך כלל מעל 0.5%) גורמות לאפקט "נעילת הספה" המוכר של זני קנאביס האינדיקה הקלאסיים. זני סאטיבה בדרך כלל מכילים ריכוז מירסין נמוך יותר מ-0.5%, ולכן גורמים להשפעה המורגשת יותר בראש ופחות בגוף. מלבד צמח הקנאביס והמנגו, המירסין מצוי גם בכשות, עלי דפנה, עשב לימון וצמחים רבים אחרים. אלפא פיינין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 155 מעלות צלסיוס (311 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין. אלפא פיינין (α-Pinene) הוא אחד מהמונוטרפינים העיקריים במרבית הצמחים, והינו בעל חשיבות פיזיולוגית משמעותית. הפיינין נוטה להגיב עם כימיקלים אחרים וליצור מגוון של טרפינים אחרים (כמו די-לימונין) וכן תרכובות אחרות. במשך מאות שנים נעשה שימוש בפיניין בתור מרחיב סמפונות בטיפולים לאסטמה, וכן יש לו תכונות אנטי דלקתיות חזקות. הפיינין מצוי במחטי האורנים ובקליפות תפוזים, וידוע בשל ניחוחו המתוק והחזק. כמו כן, הוא מרכיב מרכזי במדלל צבע (טרפנטין). לימונין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 176 מעלות צלסיוס (349 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 1.50 mmHg. די-לימונין (D-Limonene) הינו טרפין בעל ניחוח הדרי חזק וטעם מר וכשמו כן הוא מזכיר את ריחו של הלימון. הוא אחד מבין שתי תרכובות הנוצרות מאלפא פיינין. הלימונין שימש בעבר ברפואה, בישול ובישום עד לפני כמה עשורים, כאשר נעשה מוכר יותר כמרכיב פעיל עיקרי בחומרי ניקוי טבעיים המבוססים על חומץ הדרים (Citrus Cleaner). רמת הרעילות שלו נמוכה מאוד ומתפתחת אליו אלרגיה לעיתים נדירות. מחינה תרופתית, לימונין ידוע ביותר למטרת טיפול בריפלוקס הקיבה (צרבת קשה) ובתור נוגד פטריות. יכולתו להחדיר חלבונים הופכת אותו לאידיאלי לטיפול בפטרת ציפורניים. כמו כן, לימונין משמש לטיפול בדיכאון וחרדה, צמצום גידולים ועידוד המערכת החיסונית. בטא קריופילן הרכב כימי: C15H24 מסה מולקולארית (גרם/מול): 204.1878 טמפרטורת רתיחה: 257 מעלות צלסיוס (495 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.01 mmHg. בטא קריופילן (ß-Caryophyllene) הינו ססקוויטרפן (טרפן המכיל 15 אטומי פחמן) בעל ריח חריף עשיר המזכיר את ריחו של פלפל שחור ומצוי בצמחים רבים כמו בזיל תאילנדי וציפורן. הקריופילן משמש בתור נוגד ריקבון, חיידקים, פטריות, סרטן ודלקות. מחקרים הראו שקיימת זיקה בין בטא קריופילן לקולטן האנדוקנבינואידי CB2, אך לא נעשו מספיק מחקרים בכדי להבין קשר זה. יומולין הרכב כימי: C15H24 מסה מולקולארית (גרם/מול): 204.1878 טמפרטורת רתיחה: 198 מעלות צלסיוס (388 מעלות צלסיוס). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.01 mmHg. יומולין (Humulene) הינו ססקוויטרפין המוכר גם כאלפא יומולין ואלפא קריופילין, והוא למעשה איזומר של בטא קריופילן. הוא משמש בעיקר כנוגד סרטן, חיידקים ודלקות, וכן מתפקד כחומר מדכא תיאבון. יומולין מצוי בעיקר בזני קנאביס מסוג סאטיבה וכן בכשות ובכוסברה וייטנאמית, והוא מעניק לבירה את הניחוח ה"כשותי" שלו. תערובת של יומולין עם בטא קריופילן מוכרת ברפואה הסינית בתור תרופה אפקטיבית לדלקות. צינטרונלול הרכב כימי: C10H20O מסה מולקולארית (גרם/מול): 156.27 טמפרטורת רתיחה: 225 מעלות צלסיוס (437 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.02 mmHg. טרפינו לין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.23404 טמפרטורת רתיחה: 185 מעלות צלסיוס (365 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.74 mm Hg. פיטול הרכב כימי: C20H40O מסה מולקולארית (גרם/מול): 296.531 טמפרטורת רתיחה: 204 מעלות צלסיוס (399 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין. תחמוצת קריופילן הרכב כימי: C15H24O מסה מולקולארית (גרם/מול): 220.35046 טמפרטורת רתיחה: 257 מעלות צלסיוס (495 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין.

קרא עוד ...