מחלות מעי דלקתיות (IBD) הוא שם כולל לשתי מחלות כרוניות אוטואימוניות - קרוהן (Crohn’s disease) וקוליטיס (Ulcerative Colitis) - מהן סובלים אלפי חולים בישראל.
הסימפטומים של מחלות אלו כוללים שלשולים, כאבי בטן קשים, חוסר תיאבון עד פחד מאכילה, חולשה, עייפות כרונית ועוד והן נחשבות למחלות המשבשות את אורח חיי החולה באופן דרמטי עד לכדי אי יציאה מהבית.
בזכות הרצפטורים (קולטנים) הקנבינואידיים הרבים שקיימים במערכת העיכול, החומרים הפעילים בקנאביס ובייחוד THC ו-CBD הראו יעילות משמעותית בהקלה על סימפטומים של מחלות אלו ואף לריפויים, תוך הימנעות מהליך כירורגי ומתופעות הלוואי הרבות האופייניות לתרופות המרשם הקונבנציונליות הנפוצות בשימוש.
המונח הרפואי 'מחלות מעי דלקתיות' (באנגלית Inflammatory Bowel Disease או בקיצור IDB) הוא שם של משפחת מחלות המורכבת בעיקר מ-2 מחלות – קרוהן (Crohn’s disease) וקוליטיס (Ulcerative Colitis), שכמרומז משמן פוגעות בעיקר במעיים, אך מזיקות גם לשאר מערכת העיכול.
בעוד שקוליטיס תוקף את המעי הגס בלבד וגורם לדלקת בציפוי החיצוני והפנימי שלו, קרוהן גורם לדלקת בציפוי ובקיר של המעי הגס או הדק, ולפעמים בשני המקומות בו זמנית.
שכיחות מחלות מעיים אלו בעולם נעה בין 2.3 חולים לכל 100 אלף נפשות באירופה ועד 50 לכל 100 אלף בארה"ב, כאשר בחלק לא מבוטל מן המקרים (5%-10%) מועברות מחלות אלו באופן תורשתי. בישראל הממוצע שנמדד במספר מחקרים לאורך השנים עומד על 50-112 חולים לכל 100 אלף איש באוכלוסייה.
מלבד התסמינים המאפיינים כל אחת מן המחלות בנפרד, לקוליטיס ולקרוהן יש סימפטומים משותפים רבים הכוללים הופעת שלשול בדרגות חומרה משתנות, כאבי בטן חזקים שמופיעים בזמן העיכול, חוסר תיאבון ניכר עד כדי פחד מאכילה, ירידה משמעותית במשקל, חולשה ועייפות שבאות לידי ביטוי באופן כרוני, חום גבוה בזמן ההתפרצות של המחלה, נפיחות בטנית ועוד.
לשתי המחלות מאפיין משותף מובהק ומשמעותי ביותר, והוא האופי ההתקפי שלהן, המאופיין בגלים של התפרצות ונסיגה (רמיסיה). בעת תקופה של התפרצות מופיעים אצל החולה הסימפטומים הקשים המאפיינים את המחלות (כאבים בחלל הבטן, שלשולים והקאות נשנים, חוסר תיאבון ועוד) ואילו בזמן הרמיסיה, המחלה שקטה עד בלתי מורגשת.
נוסף על התסמינים המוזכרים, עשויים להופיע בגוף החולה חוסרים תזונתיים שונים הנוצרים עקב חוסר ספיגה מספק של חומרי התזונה במעיים. חוסר שכזה יגרור בדרך כלל מחלות נוספות כמו: אנמיה, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. סיבוכים של קרוהן וקוליטיס עלולים להביא להיווצרות חסימות ולולאות בתוך המעי וכן להידבקויות של רקמות ממערכת העיכול או בין מערכת העיכול לאיברים פנימיים סמוכים.
טיפול בסיבוכים מסוגים אלו דורש לרוב התערבות כירורגית ורבים מן החולים נאלצים לעבור ניתוחים מורכבים עקב כך. חלקם אף נאלצים לעבור כריתה של חלקים מודלקים מן המעיים, ולפעמים לחזור על הניתוח מספר פעמים במקומות שונים.
הגורם למחלות מעי דלקתיות טרם התגלה, אך קיימות ראיות מבוססות לכך שבחלק מהמקרים המקור הוא גנטי תורשתי. על פי הערכות אלו לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים בקרוהן או קוליטיס, יש סיכון של מעל 10% ללקות גם הם במחלה.
קיימות תיאוריות רבות בנוגע לגורמים למחלות מעי דלקתיות, חלקן טוענות כי מדובר בשילוב של מספר גורמים במקביל, אשר יביא לכדי התפרצות של המחלה. הגורמים החשודים בהתפרצות מחלות מעי דלקתיות הם בעיקר: מצבי דחק ולחץ נפשי, תזונה לקויה הכוללת מזונות מעובדים וליקויים במערכת החיסונית.
אבחון של קרוהן או קוליטיס מתבצע רק לאחר הופעת כמה מהתסמינים. מיד כשעולה חשד לקיום מחלה או כשל משמעותי במעי החולה יופנה בדרך כלל לביצוע בדיקות אנדוסקופיות פולשניות, הכוללות בדיקה של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה) או התחתונה (קולונוסקופיה), או לחלופין לבדיקות שאינן פולשניות כמו אולטרסאונד או רנטגן, זאת בהתאם לסוג וחומרת הסימפטומים שנצפו אצלו.
הטיפול במחלות מעיים כמו קרוהן וקוליטיס באמצעות קנאביס, מעניק הקלה רבה לסובלים ונמצא כיעיל מאוד בהקלה על הסימפטומים הקשים ואף בשיקום רקמות המעי הפגועות. הסיבה להשפעתו הרבה של הקנאביס על קרוהן וקוליטיס טמונה במספרם הגדול של קולטני קנבינואידים של המערכת האנדוקנבינואידית במערכת העיכול, המסייעים לחלקים הפגועים לחזור לפעילות תקינה.
מחקרים שבחנו את השפעת הקנאביס על מערכת העיכול, גילו כי קולטני הקנבינואידים CB1 ו-CB2 פזורים גם במעי הדק וגם במעי הגס. במחקרים אלו נמצא כי הם מופעלים לאחר השימוש בקנאביס ויוצרים תגובות חשמליות והורמונליות בתגובה לנוכחות החומרים הפעילים THC ו-CBD, גורמים לשיכוך הכאב, מרגיעים עוויתות ומסדירים את פעילות מערכת העיכול. הסדרה זו מונעת תופעות של שלשולים קשים ובחילות והקאות ומאפשרת לחולה לחזור לאורח חיים סדיר.
חולים בקרוהן או קוליטיס סובלים באופן שוטף בעיקר מכאבים חזקים, המונעים מהם לתפקד ולעיתים אף מרתקים אותם למיטה. הקנאביס מעניק לחולי ה-IBD הקלה רבה בכאב ומפחית את הצורך שלהם בתרופות חזקות וממכרות לשיכוך הכאב, זאת על ידי עמעום אותות הכאב המועברים למוח.
סימפטום נוסף וחמור לא פחות שתוקף את מרבית החולים בקרוהן או קוליטיס הוא היעדר תיאבון חריף, שמוביל לירידה דרסטית במשקל, תסמיני תת תזונה וחולשה כללית. בשל הכאבים הקשים שחולים אלו חווים לאחר אכילה ובעת העיכול, נוצר אצל רבים פחד ממשי ממזון ואכילה, שמחמיר את הירידה במשקל ומחליש את הגוף. הקנאביס ידוע כמגביר ומעודד תיאבון גם בקרב חולים שלא הצליחו לאכול כמעט דבר במשך שבועות ארוכים, בדיוק כפי שהוא מסייע לחולי סרטן שמאבדים את תיאבונם בעקבות טיפולי כימותרפיה. בנוסף, ה-THC נמצא כמפחית בחילות, מה שמהווה גורם משמעותי בעידוד תיאבון החולה.
בנוסף לתסמינים הפיזיולוגיים, אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות נוטים גם לסבול יותר ממצבי דיכאון, עצבות וייאוש, בשל התמודדות עם מחלה כרונית חשוכת מרפא הכרוכה בכאבים קשים ומשתקים. תחושות דיכאון או אובדנות ומצבי לחץ וחרדה, ידועים כמגבירי פעילות דלקתית ועשויים להחמיר את מצבו של החולה. אך גם בתחום זה הקנאביס מספק מזור: שימוש קבוע בקנאביס מסייע להרגעת הנפש ושיכוך תסמיני דיכאון וחרדה.
במחלות מעי דלקתיות נוצרת גם דלקת ברירית המעי, שיכולה להביא לפגיעה משמעותית בדרכי העיכול וברקמות המעיים. ישנו מידע מחקרי רב הנוגע לסגולותיו של הקנאביס, או ליתר דיוק של הקנאבידיול (CBD) בהפחתת דלקות ונזק לרקמה. בכך הוא מפחית את הפגיעה ואת הנזק לטווח הארוך. הפחתת וצמצום נזקי הדלקת למעשה מפחיתים עם הזמן את הכאבים ועם המשך הטיפול בקנאביס, ישנם חולים שדיווחו על העלמה מוחלטת של הכאבים והדלקת.
במחקרים נוספים נמצא כי לקנבינואידים יכולות של שיקום דופן המעי הפגועה, מה שמביא להאצת התהליך של חידוש תאי האפיתל שמרכיבים את רקמת הרירית. בזמן דלקת מתוגבר מספר הקולטנים במעיים, מה שמאפשר לאיזור הפגוע לספוג יותר קנבינואידים ולהחלים יותר מהר.
חולי קרוהן וקוליטיס בישראל המעוניינים לטפל בעצמם באמצעות קנאביס, יצטרכו להצטייד ברישיון לשימוש בקנאביס שינופק להם על ידי משרד הבריאות.
מחלות מעי דלקתיות נמצאות אמנם ברשימת ההתוויות המופיעות בנוהל 106, אך בכדי לקבל את ההיתר על החולים לעמוד בתנאים נוקשים ומחמירים: הרישיון יינתן רק לסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן או קוליטיס) ועונים על הקריטריונים הבאים: מיצוי וכישלון של טיפולים תרופתיים מקובלים (עם פירוט מדויק של הדרישות) ושלילת האופציה לטיפול כירורגי בו יסירו קטע מעי חולה.
רק מומחה בגסטרואנטרולוגיה, המטפל בחולה במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות, רשאי להגיש בקשה לטיפול בקנאביס רפואי. לצד המלצה חתומה, על המומחה לצרף תיעוד מפורט של כלל הטיפולים שכבר עבר המטופל בהם הגיע למיצוי מוחלט. כמו כן יצורף פירוט הסיבה לשלילת האפשרות להסרת חלק המעי החולה בניתוח.
עד לעתיד ורוד יותר בו קנאביס יוצע לכל חולה כאפשרות ראשונה לטיפול (מה שנקרא 'טיפול קו ראשון'), על החולים לעבור מגוון טיפולים הכוללים רשימת תרופות ובמשך תקופת זמן ארוכה. במהלך תקופת הטיפול עשויים חולים לסבול מתופעות לוואי קשות שעלולות אפילו להחמיר את מצב מחלתם המקורי.
בכדי לשלוט בדלקת ולהפחית את תסמיני המחלה, משתמשים מטופלים בתרופות מסוגים שונים המדכאות את מערכת החיסון ומפחיתות את התגובה הדלקתית:
אמינוסליצילאטים (ASA5) - תרופות ממשפחת האמינוסליצילאטים (Aminosalicylates) המכונות בקיצור ASA5, הן התרופות הראשונות שיקבל חולה במחלת קוליטיס כיבית. בקרב חולי קוליטיס כיבית שטופלו בתרופה זו רמיסיה במחלה וכן שמירה על רמיסיה לאורך זמן. יתרון נוסף של תרופה זו, לטווח הארוך, הוא בהפחתה של הסיכון לסרטן המעי הגס הקשור לדלקת הכרונית.
במחלת קרוהן תכשירי ASA5 עשויים אמנם לשפר את התסמינים בחלק מהמקרים, אך הם לא נחשבים כיעילים לרמיסיה ממושכת, שנחשבת כמטרת הטיפול. על כן תכשירים אלו לא נמצאים בשימוש נרחב בקרב חולי קרוהן.
תרופות אלו אינן מדכאות את מערכת החיסון ועל כן נחשבות כבטוחות יחסית, אך גם להן קיימות תופעות לוואי בלתי נעימות, כמו כאבי ראש, בחילות, הקאות ואובדן תיאבון. במקרים נדירים יותר עלולים להופיע דלקת בלבלב ופגיעה בכליות.
קורטיקוסטרואידים (Corticosteroids) - תרופות ותיקות, המהוות כבר שנים כלי בסיסי בידי הרפואה המערבית לטיפול בהתקפים חריפים וקשים מסוגים שונים. מדובר בתרופה הבסיסית ביותר להפחתת דלקת, המאפשרת לחולים רבים להפחית את התהליך הדלקתי הנגרם על ידי קרוהן וקוליטיס.
קורטיקוסטרואידים יעילים מאוד ביצירת רגיעה בדלקת, תוך ימים ספורים, ובכך מקלים על תסמיני המחלה בעת התפרצות, אך לרוב לא יביאו לרמיסיה. מדובר בטיפול זמני בלבד, המומלץ בזמן התקפים קשים.
לרוב יהיה הטיפול בתרופות ממשפחת הסטרואידים מוגבל בזמן, כיוון שמיוחסות לו תופעות לוואי רבות וקשות בשימוש ממושך. בטווח טיפול קצר תופעות הלוואי שיופיעו: אגירת מים ומלחים מה שיביא לעלייה במשקל ולהתעגלות הפנים, הגברת התיאבון מה שיביא לעלייה נוספת במשקל, החמרה של אקנה, הופעת סימני מתיחה בעור, הפרעות בשינה ושינויים בלתי צפויים במצב הרוח. בטיפול סטרואידי לטווח ארוך עלולות להופיע תופעות לוואי כמו: יתר לחץ דם, עלייה בסיכון לזיהומים, שיעור יתר, קטרקט, רמות סוכר גבוהות ואוסטאופורוזיס.
מווסתי תגובה חיסונית (אימונומודולטורים) - תרופות המווסתות את פעילות המערכת החיסונית, ויוצרות הפחתה בתגובה החיסונית העודפת במעי. הן מהוות נדבך חשוב ומשמעותי בטיפול במחלה, אך יעילות בעיקר בשמירה על הפוגה ולא על יצירתה, כיוון שהן מתחילות לעבוד רק לאחר 2-4 חודשי נטילה.
תופעות הלוואי של תרופות מסוג זה הן: כאבי בטן, שלשול, הקאות, דלקת בלבלב ותסמונת דמוית שפעת. במינונים מסוימים עלולות להופיע תופעות לוואי חמורות אף יותר כמו דיכוי של מח העצם ועלייה בתפקודי הכבד. תרופות אלו מעלות גם את הסיכון ללימפומה ולסרטן העור, אך אלו תופעות נדירות יחסית.
אנטיביוטיקה - ניתנת לעיתים כטיפול ראשוני, או כתוספת לטיפול קיים בחולי מעיים. תפקידם אינו לחסל מזהם ספציפי, אלא לפעול כנגד חיידקי המעי הנורמליים, הנמצאים במצב של חוסר איזון ומגרים את המערכת החיסונית להתפרץ. תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה הן שונות ומגוונת ותלויות בסוג האנטיביוטיקה שניתן. לרוב תורגש רגישות יתר כללית (אלרגיות) וכן תופעות של כאב בטן ושלשול. ככלל, טיפול אנטיביוטי ממושך אינו מומלץ ברפואה המודרנית.
טיפול ביולוגי - משפחה הכוללת טיפולים חדשים שנכנסו לשוק רק בשנים האחרונות. חומרים ביולוגים מיוחדים מחקים פעילות של חומרים ספציפיים בגוף בכדי להשפיע על תהליכי הדלקת. רוב התכשירים הביולוגיים שנמצאים בשימוש כיום הם נוגדנים מלאכותיים שמיועדים לנטרל מולקולה בשם TNF שגורמת לדלקת.
התרופות הביולוגיות נחשבות כיעילות מאוד ביצירת רמיסיה ובשמירה עליה, גם במחלת קרוהן וגם בקוליטיס כיבית. הן אף נחשבות ליעילות יותר מהתרופות מווסתות המערכת החיסונית, אך לאחר זמן שימוש מסוים הגוף עלול לפתח נוגדנים עצמיים כנגד התרופה - מה שיפחית את יעילותה. לתרופות ביולוגיות ישנה השפעה מדכאת חיסון, ולכן השימוש בהן מעלה את הסיכון לזיהומים.
למרות שההשפעה של הטיפולים הביולוגיים על מחלות המעי הדלקתיות אינה מוטלת בספק, ישנם חולים רבים שכלל לא מגיבים לטיפולים אלו. עשרים עד שלושים אחוז מחולי הקרוהן וכארבעים אחוז בממוצע מחולי קוליטיס כיבית סובלים ממחלה עמידה במיוחד שאינה מגיבה לטיפולים ביולוגיים. כמעט מחצית מהמטופלים שנהנו מהאפקט החיובי של הטיפול הביולוגי שקיבלו, חוו אובדן של התגובה החיובית בהמשך.
הליכים כירורגיים - במקרים רבים החולים בקרוהן וקוליטיס יסבלו מסיבוכים שיצריכו התערבות כירורגית ברמות מורכבות משתנות. מצב המחייב ניתוח יכול להתרחש בעקבות מחלה פעילה הגורמת להתפרצויות תכופות, קשות וממושכות במהלכן עלולות להיווצר מורסות במערכת העיכול שאותן יש לנקז. התערבות כירורגית נוספת תתרחש במקרים בהם מחלת הקוליטיס הכיבית אינה מגיבה לטיפול ומקשה מאוד על חיי החולה. במקרה כזה הפתרון המקובל הוא כריתה מלאה של המעי הגס.