מידע כללי, מאמרים ומחקרים

רשימת מאמרים

כמה עולה קנאביס רפואי בישראל?

מחירו של קנאביס רפואי בישראל עומד כיום על 370 ש"ח בחודש - ללא קשר לכמות הקנאביס אותה מקבלים ברישיון. בנוסף לכך ישנם תשלומים עבור ביקור רבעוני אצל רופא, תשלום על משלוח ועוד. אז כמה עולה קנאביס רפואי וכמה כסף מוציא מטופל בכל חודש? בשנת 2009 הוקם לראשונה ענף הקנאביס הרפואי בישראל. בתחילה גידלו את הקנאביס מספר אנשים חולים בביתם באישור משרד הבריאות, ובהמשך סיפקו גם מעט מן התוצרת למספר חולים נוספים. כאשר גדל התחום והתפתח, החליטו במשרד הבריאות לעשות מעשה ולהסדיר את הענף. 370 ש"ח בחודש - ללא קשר לכמות עם הסדרת הענף נקבע מחיר אחיד אותו ישלמו כל המטופלים בקנאביס רפואי. כשעלתה השאלה כמה עולה קנאביס רפואי, נקבע המחיר באופן די רנדומלי, על ידי הנוסחה המיוחדת של "פעמיים חי". ח"י הוא כידוע 18 בגימטריה. כפול 2 זה 36 - ומשם נקבע המחיר על 360 ש"ח בחודש. לאחר כשנה החליטו במשרד לעדכן את המחיר של הקנאביס הרפואי והעלו אותו ל-370 ש"ח - כפי שהוא עולה גם היום. אין זה משנה אם החולה מקבל 20 גרם קנאביס בחודש, או 200 גרם קנאביס בחודש - העלות, 370 ש"ח, נשארת זהה. השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע שלא כל חולה ישלם עבור הכמות אותה הוא מקבל - והתשובה לכך, לפחות על פי משרד הבריאות - היא בכדי למנוע מקרים בהם מטופל הזקוק לכמות קנאביס גדולה ייאלץ לשלם סכומי עתק עבור התרופה שלו. אז כמה עולה קנאביס רפואי? אם כן כל אחד מ-32,000 המטופלים בקנאביס רפואי (נכון לינואר 2018) משלם 370 ש"ח בחודש עבור התרופה שלו. עם זאת זהו כמובן לא התשלום היחיד אותו נאלצים לשלם החולים. על פי הנחיות משרד הבריאות כל חולה המחזיק ברישיון קנאביס רפואי מחוייב לבצע ביקור אצל הרופא המומחה שהמליץ לו על הטיפול - מדי רבעון, כלומר בכל 3 חודשים. כל ביקור כזה עולה בין 500 ועד 1,000 ש"ח, כשחלק מקופות החולים מספקות החזרים חלקיים עבור תשלומים אלו, תלוי בכיסוי ואופי הביטוח. מטופלים שאינם מעוניינים להגיע מדי חודש לבית החולים 'אברבנאל' לבריאות הנפש - שם נמצא מרכז החלוקה הראשי של חברות הקנאביס הרפואי - נאלצים לשלם 100 ש"ח נוספים בכל חודש עבור משלוח שמביא את התרופה עד פתח ביתם. בנוסף, כאשר נגמר תוקף הרישיון - שניתן בדרך כלל לחצי שנה עד שנה - נאלצים החולים לגשת שוב לרופא הפרטי ולשלם עבורו ביקורת נוספת והמלצה לחידוש הרישיון.

קרא עוד ...

מה זה קנבינואידים?

קנבינואידים הם מולקולות, רכיבים פעילים, הנמצאים בקנאביס, והם אלו שאחראים לקשת ההשפעות הרחבה שמקנה הצמח לצרכניו. הקנבינואידים הם למעשה תרכובות כימיות שכאשר נצרכות על ידי האדם הן נקשרות ומפעילות קולטני קנבינואידים הנמצאים בבכל המערכות החשובות של הגוף. עד כה נתגלו רק כמאה, אולי מעט יותר, קנבינואידים בצמח הקנאביס, כאשר המפורסם שבהם הוא כמובן THC. בשנים האחרונות מקבל מקום של כבוד גם הקנבינואיד CBD (קנאבידיול). ה-CBD, חומר בריאותי שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית הדומה לזו של ה-THC, צפוי להשתלט בשנים הקרובות על עולם הפארמה וכבר היום חברות רבות משקיעות בפיתוח CBD ומוצרים המכילים אותו. בנוסף ישנה כמובן עוד רשימה ארוכה של קנבינואידים, כמו CBG, CBL, CBN ועוד ועוד. אנדו-קנבינואידים ופייטו-קנבינואידים גם גוף האדם מייצר קנבינואידים משל עצמו, המכונים "אנדו-קנבינואידים" (קנבינואידים בגוף), ונקראים יחדיו "המערכת האנדוקנבינואידית". הצורה הטבעית של הקנבינואידים, כפי שהיא קיימת בפרחי הקנאביס הטריים לפני שעוברים חימום (בעישון, אידוי או בישול), נקראת "פייטו-קנבינואידים" (קנבינואידים ממקור צמחי). הקנבינואידים בקנאביס נמצאים בעיקר בבלוטות השרף (טריכומות) הנמצאות על פני הצמח ומרוכזות בעיקר בפרחים. ישנם לפחות 85 סוגים שונים של קנבינואידים אשר זוהו והופרדו, ולכל אחד מהם השפעה ייחודית משלו על המערכת האנדוקנבינואידית הגוף. כל הקנבינואידים מקורם ב"קנבינואיד-אב" - CBGA - שהופך בהמשך ל-THCA, CBDA, CBCA. במצב זה מדובר עדיין בחומצות שנמצאות בצמח בצורתו הטבעית, לפני שעוברות חימום. לאחר החימום מתפרקות החומצות והופכות לקנבינואידים המוכרים, THC ,CBD, וכן ל-CBC ו-CBG, בעלי השפעות מגוונות משלהם. לאחר יישון מתפרקים הקנבינואידים הללו והופכים אט אט ל-CBN, CBNA, CBL, CBLA. כל קנבינואיד מתפרק ומשתחרר בטמפרטורה אחרת בעת חימום, וכל אחד הינו בעל השפעות שונות ומגוונות, שיחדיו עם הטרפנים, רכיבים הנמצאים בכל הצמחים ואחראים לריחות והטעמים, יוצרים את 'אפקט הפמליה' (Entourage Effect). נסיונות לבודד רק חלק מהקנבינואידים ולספק אותם כטיפול נחלו כישלון יחסי אל מול התוצאות שהראו הפרחים עצמם על כל תכולתם, זאת ככל הנראה מאחר ובקנאביס יש קנבינואידים רבים שטרם זוהו, וכן אלפי טרפנים שאחראים על טעמיו וריחו של הצמח והינם בעלי השפעות בריאותיות אף הם. רשימת הקנבינואידים: THCA הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 358.4733 טמפרטורת רתיחה: 105 מעלות צלזיוס (220 מעלות פרנהייט) THCA הם ראשי תיבות של "חומצה טטרה-הידרו-קנבינולית" - חומצה קנבינואידית הקיימת רק בצמח הקנאביס בצורתו הטבעית. למרות שחומצה זו הופכת לאחר החימום ל-THC, היא איננה פסיכואקטיבית לכשעצמה. ההשפעות העיקריות של ה-THCA הן פעילות אנטי דלקתית, עידוד תיאבון, מלחמה בתאי סרטן, סיוע בפתרון בעיות שינה וכן צמצום התקפים ועוויתות. התהליך בו מתפרקת החומצה הקנבינואידית והופכת לקנבינואיד נקרא דיקרבוקסילציה (decarboxylation), ובמהלכו מופרדים אטומי הפחמן מהשרשרת המולקולרית של החומצה. תהליך זה מתבצע בעת חימום הפרחים, למשל בעת עישון, אידוי או בישול. לרוב THC-A הוא החומר הפעיל הנפוץ ביותר בצמח, המהווה לעיתים אף למעלה מ-30% ממשקל הצמחים היבשים. לפי נתונים של מגדלים מארה"ב, זנים העשירים ב-THC מכילים כ-15% THC-A לאחר הייבוש, אך נתון זה אינו מדויק ומשתנה בין מגדלים. דלתא 9 טטרהידרוקנאבינול (THC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה נמוכה ביותר: 157 מעלות צלסיוס (315 מעלות פרנהייט) דלתא 9 טטרהידרוקנאבינול, המוכר יותר בשם THC (מכונה גם 'Δ9-THC' ו- 'd9-THC') הינו הקנבינואיד הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, ונחשב לקנבינואיד המפורסם ביותר בעולם. מלבד השפעתו הפסיכואקטיבית הוא הוכח כחומר יעיל בטיפול במגוון מחלות המלוות בכאבים, בחיסול תאים סרטניים וגידולים, הקלה על בחילות ובהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ה-THC התגלה לראשונה בשנות ה-60 על ידי צוותו של המדען הישראלי פרופ' רפאל משולם, תגלית שאיפשרה למדע לגלות את קיומה של המערכת האנדו-קנבינואידית בחולייתנים (כולל בני אדם), ונחשבת לחשובה ביותר בעולם הקנאביס. חומצה קנבידולית (CBDA) הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 358.2144 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: 120 מעלות צלסיוס (248 מעלות פרנהייט) החומצה הקנבידולית היא החומצה שהופכת לאחר החימום לקנבינואיד CBD. לחומצה הקנבידולית יש תכונות אנטי דלקתיות חזקות ואף נמצא כי היא מסייעת בפעילות אנטי סרטנית בגוף. עד לאחרונה, חומצה קנבידולית היתה מצויה בריכוזים גבוהים רק בקנאביס מזן רודראליס, אך בשנים האחרונות הוכלאו זנים של קנאביס אשר מייצרים יותר CBD-A מאשר THC-A, כולל 'Cannatonic-C6' ו-'ACDC'. קנבידיול (CBD) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 180 מעלות צלזיוס (356 מעלות פרנהייט) הקנבידיול נחשב לקנבינואיד הדומיננטי ביותר בקנאביס אחרי ה-THC, והוא גם הקנבינואיד השני הכי מפורסם ונחקר בעולם המדע. במחקרים רבים שעסקו בו, נמצא הקנבידיול כבעל חשיבות רבה בטיפול במחלות הכוללות התקפים, כמו טורט, טרשת נפוצה ואפילפסיה. עצם היותו לא-פסיכואקטיבי הופך את ה-CBD לאידיאלי בטיפול בילדים, קשישים ומטופלים המעדיפים להישאר צלולים ומרוכזים. כמו כן, הוא יעיל פעמים רבות באותה מידה כמו THC בטיפול בכאבים וגידולים סרטניים. חומצה קנביגרולית (CBG-A) הרכב כימי: C22H32O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 360.48708 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה. החומצה הקנביגרולית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנביגרול (CBG) הרכב כימי: C21H32O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 52 מעלות צלסיוס (126 מעלות פרנהייט) ה-CBG יכול גם להיקרא "האבא של כל הקנבינואידים" מאחר וכמעט כל הקנבינואידים בצמח למעשה התפתחו מהמבנה הכימי שלו. יש ל-CBG נטיה להתפרק בקלות ולהפוך לקנבינואיד אחר ולכן לרוב הוא נמצא בצמח בכמויות קטנות. מחקרים מצאו כי הוא מעודד גדילה של תאי מוח חדשים בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס, בייחוד בקרב קשישים. בנוסף הוא מסייע לחיזוק והתחדשות עצמות, נלחם בנדודי שינה ונמצא כבעל השפעה אנטי בקטריאלית ואנטי סרטנית. חומצה קנבינולית (CBN-A) הרכב כימי: C22H31O4 מסה מולקולארית (גרם/מול): 359.48 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה. החומצה הקנאבינולית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנבינול (CBN) הרכב כימי: C21H26O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 310.1933 טמפרטורת רתיחה: 185 מעלות צלסיוס (365 מעלות פרנהייט) הקנבינול הינו תוצר החמצון של THC, כלומר הוא נוצר כתוצאה ישירה של התדרדרות THC בקנאביס ולכן הוא נמצא בכמויות קטנות מאוד בצמח הטרי. ה-CBN מופיע בדרך כלל כאשר THC נחשף לחמצן וחום, ולכן רמה גבוהה שלו יכולה להעיד על קנאביס ישן או קנאביס שנחשף לחום משמעותי. CBN ידוע כחומצה בעלת השפעה פסיכוקאטיבית מועטה (כ-10% מהשפעתו הפסיכואקטיבית של הצמח מקורה ב-CBN) ומנגד כבעלת השפעה מרגיעה במיוחד התורמת בעיקר בסיוע לפתרון בעיות שינה וקשיי הירדמות. חומצה קנביקרומית (CBC-A) הרכב כימי: C22H30O4 מסה מולקולארית: 358.2144 טמפרטורה דיקרבוקסיאלית אידיאלית: 120 מעלות צלסיוס (248 מעלות צלסיוס). החומצה הקנביקרומית טרם נחקרה באופן מסודר וטרם נרשמו השפעות ספציפיות המיוחסות לפעילותה. קנביקרומין (CBC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.2246 טמפרטורת רתיחה: 220 מעלות צלסיוס (428 מעלות פרנהייט) הקנביקרומין הוא קנבינואיד בעל יתרונות רפואיים רבים שלא היו מוכרים עד השנים האחרונות. בעבר נהוג היה לחשוב שהוא קיים בצמח בכמויות קטנות מאד, אולם במחקרים אחרונים מעלים את ההשערה שחלק מהקנבינואידים שדווחו כ-CBD הם למעשה CBC. ה-CBC נמצא יעיל פי עשרה מ- CBD בטיפול בחרדה ומתח, וכן הוא מכיל תכונות אנטי ויראלית ואנטי סרטנית, מסייע להקלה על כאבים ותורם לחיזוק העצמות. ∆-8- טטרהידרוקנבינול (∆-8-THC) הרכב כימי: C21H30O2 מסה מולקולארית (גרם/מול): 314.4617 טמפרטורה דקארבוקסיאלית אידיאלית: אינה זמינה ∆-8- טטרהידרוקנבינול (דלתא- 8- THC) מקביל במאפייניו והשפעתו ל-טטרהידרוקבינול (THC), אך הוא מכיל גם מאפיינים נוגדי-בחילות, נוגדי-חרדות, מעודדי תיאבון, משככי כאבים ובעלי השפעה הגנתית על מערכת העצבים. בנוסף, קיימת בקנאביס חומצת קנאביציקול (CBL-A) וכן תוצר מפורק שלה הנקרא קנאביציקול (CBL), אך אלו הם תוצרים נגרעים, כלומר - עם חשיפה לאור, קנביקרומין הופך ל-CBL. תכונותיו הרפואיות של ה-CBL אינן ידועות עקב הריכוזים המזעריים שבהם הוא מופיע בצמח.

קרא עוד ...

שאלות נפוצות של מטופלי קנאביס רפואי מתחילים

איך ישפיע עליי השימוש בקנאביס רפואי, מה המינון המתאים לצריכה, ועוד כמה שאלות נפוצות של מטופלי קנאביס רפואי מתחילים. מתוך סרטון חדש של חברת קנאביס רפואי ישראלית. סרטון חדש שהופק על ידי חברת הקנאביס הרפואי "שאיפה לחיים" מציג את 6 השאלות הנפוצות ביותר של חולים הניגשים לראשונה לצריכת קנאביס רפואי כטיפול במחלתם - ואת התשובות להן. המידע מבוסס על שנים ארוכות והכרות עם אלפי חולים בישראל. שאלה ראשונה: איך זה ישפיע עליי השאלה הנפוצה הראשונה של מטופלי קנאביס רפואי היא "איך הקנאביס ישפיע עליי". מחקרים מראים ששימוש בקנאביס רפואי עוזר בשיכוך כאבים, בשינה, מרגיע ומרפה שרירים, מאזן תאבון, מוריד בחילות, אנטי דלקתי, מרגיע ומשפר את מצב הרוח. לכל זן יש איכות טיפולית משלו וישפיע על כל מטופל באופן שונה. ישנם אנשים שלא ירגישו כלום בפעמים הראשונות. תקופת ההתרגלות של הגוף לקנאביס עשויה להימשך גם שבועיים ולכן יש להמתין בסבלנות. שאלה שנייה: מה המינון המומלץ השאלה הנפוצה השנייה של מטופלי קנאביס רפואי היא "מה המינון המומלץ לצריכה". לכל אחד יש מינון אישי שמתאים לו וצריך להיות מותאם על ידי המדריכים. בשבוע הראשון מומלץ לקחת את הקנאביס מינימום 3 פעמים ביום, 1 עד 3 שאיפות מג'וינט או טיפה אחת של שמן - ולאחר מכן לפי הצורך. חשוב להיות קשובים לגוף ולתחושה הכללית במשך הטיפול. לצורך מעקב טיפולי כדאי להיעזר בטבלת תיעוד וצריכה. אם מרגישים בחוסר נוחות משמעותי יש להוריד את המינון. שאלה שלישית: איך להשתמש בקנאביס רפואי שאלה נפוצה נוספת של מטופלים מתחילים היא איך להשתמש בקנאביס רפואי באופן הנכון ביותר. מומלץ לשבת בעת הטיפול בקנאביס רפואי. לפני השימוש לאכול או לשתות משהו מתוק ולשתות מים קרים לאורך הטיפול. ישנן 3 דרכים להשתמש בקנאביס רפואי: באמצעות אידוי, עישון או שמן. ספקי הקנאביס מציעים תפרחות קנאביס מזנים שונים לגלגול סיגריות באופן עצמי או לשימוש במכשיר אידוי (מאדה, וופורייזר), כסיגריות מגולגלות מראש (ג'וינטים) או בבקבוקוני שמן המכילים את החומרים הפעילים לצריכה ללא מעשנים. בעישון או אידוי יש לקחת שאיפות עמוקות לריאות ולהחזיק בפנים כמה שיותר. מומלץ לא לערבב קנאביס עם טבק בכלל. מי שמטופל בעזרת שמן צריך לטפטף את טיפות השמן מתחת ללשון לספיגה - אך לא לבלוע את השמן אלא לתת לו להיספג. ההשפעה מתחילה רק לאחר 20 דקות. לא צריך לקחת טיפה נוספת בזמן הזה. משך ההשפעה של השמן 4 עד 6 שעות. שאלה רביעית: איך להתמודד עם השפעת הקנאביס הרפואי השאלה הרביעית הנפוצה של מטופלים מתחילים בקנאביס רפואי היא "איך להתמודד עם ההשפעה". ההשפעה מתחילה כעבור 30 שניות אם צורכים את הקנאביס בעישון או באידוי. בשמן התחלת ההשפעה היא לאחר 20 דקות. הכי חשוב לזכור שלא להיבהל במקרה של חווייה לא נעימה כי ההשפעה נעלמת כעבור מספר שעות. כך גם כל תופעות הלוואי. קיימת תקופת הסתגלות פיזית ונפשית לטיפול, של כשבועיים. תיתכן תחושת ריחוף קלה בעת הטיפול. מומלץ לשבת עם הרגליים מורמות או לשכב עד שהתחושה תחלוף. במקרה של תחושות חרדה או לחץ הכי חשוב לא להיבהל. אין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס וכל התחושות יחלפו תוך מספר שעות. להקלה על תחושות אלו מומלץ קודם כל להתחיל ממינון נמוך ולהגביר אט אט בהדרגה, או להורידו. כדאי לנסות להירדם ואז ההשפעה חולפת. כדאי לאכול משהו "כבד" או מוצרים המכילים ויטמין סי. מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם צוות המדריכים ואולי להחליף את הזן. בתחילת השימוש בקנאביס רפואי תיתכן יותר מודעות לתחושת הכאב וזו תופעה נורמלית וחולפת עם המשך הטיפול. שאלה חמישית: איפה לאחסן את הקנאביס השאלה הנפוצה החמישית היא איפה לשמור את הקנאביס הרפואי במהלך הטיפול. יש לשמור את הקנאביס במקום קריר, יבש וחשוך. תפרחת יש לאחסן בכלי אטום. שמן יש לאחסן במקום קריר וחשוך.

קרא עוד ...

מדריך זני קנאביס רפואי | אינדיקה סאטיבה

אז קיבלתם סוף סוף את הרשיון לשימוש בקנאביס רפואי ושובצתם לאחת מ-8 חברות הקנאביס הרפואי בישראל - היא זו שתספק לכם מעתה את התרופה על בסיס חודשי קבוע. מחיר התרופה הוא 370 ש"ח לחודש ללא קשר לכמות הקנאביס אותה רשם לכם הרופא. לכאן הגעתם כנראה כדי למצוא את זני הקנאביס המתאימים לכם ביותר מתוך הזנים של החברה אליה שובצתם. זכרו שבאפשרותכם להגיש בקשה למעבר ספק מדי חצי שנה. למרות שהתהליך דורש שליחת פקסים למשרד הבריאות, מסירת הרשיון באופן זמני והמתנה של כמה שבועות לפחות, אם לא מצאתם את הזנים המתאימים לכם בחברה אליה שובצתם, מומלץ לנסות את אלו של חברה אחרת. אינדיקה, סאטיבה, היבריד אז כפי שכבר בוודאי הבחנתם בעצמכם משיטוט באתר, יש היום בישראל כ-90 זני קנאביס רפואי בשמות וכינויים שונים. בגלישה באתר תוכלו גם להתרשם מאחוזי הקנבינואידים של כל זן ומביקורות גולשים עליו. אך כל אותם זנים הם בעצם 'קוים' או גרסאות שונות של זני הקנאביס הראשיים - 'אינדיקה' או 'סאטיבה' - או השילוב שלהם שמכונה זני 'היבריד' (משולב). אותם "זני קנאביס ראשיים", או נכון יותר "משפחות זנים" הם בעלי השפעה על אופי ההרגשה לאחר צריכת קנאביס. חשוב לציין שמרבית זני הקנאביס בעולם הינם שילוב כלשהו של אינדיקה וסאטיבה, כלומר רוב הזנים הנפוצים הם זני היבריד. חלק מהם יהיו מאוזנים לגמרי, 50% סאטיבה ו-50% אינדיקה, אך רובם ככולם יהיו מאוזנים ברמות אחוזים שונות. עוד יש להדגיש שהצהרות החברות על אחוזי הסאטיבה והאינדיקה לא לגמרי בדוקות או מבוססות על נתוני אמת. למעשה קשה מאוד כיום לדעת כמה אחוזי אינדיקה או סאטיבה יש לכל זן וזן. אבל מה ההבדל בין אינדיקה לסאטיבה? לכמויות הקנבינואידים (הרכיבים הפעילים THC, CBD ו-CBN הם הנפוצים ביותר היום במדידות) אין קשר ישיר למקור הזן - סאטיבה או אינדיקה, כלומר יכול להיות זן אינדיקה עם הרבה THC ומעט CBD או להפך (על ההבדלים בין THC ל-CBD ניתן לקרוא כאן). סוגי הקנבינואידים והאחוז בהם הם יופיעו בפרחי הקנאביס תלויים בצורה הגנטית של הזן, לצד תנאי הגידול שלו, אורך וסוג החשיפה לתאורה ומועד הקציר. מה שכן קובע האם זן קנאביס הוא סאטיבה או אינדיקה הוא בין השאר המקור הגיאוגרפי ממנו הגיע. אינדיקה מקורו בהרי הינדו-קוש, ולכן גם זני קנאביס אינדיקה מקבלים לעתים רבות את התוספת 'קוש', למשל 'פרפל קוש'. סאטיבה מנגד מקורה כך מעריכים באזור מזרח אסיה, רוסיה וקזחסטן, והם קיבלו את הכינוי 'הייז' (Haze) המוצמד לעתים רבות לזני המשפחה, למשל 'פרפל הייז'. לצד המקור, אותו קשה עד בלתי אפשרי לדעת באמת, הנה 5 מאפיינים שגם יעזרו לכם להבדיל בין אינדיקה לסאטיבה: עובי וצורת העלים - עלי המניפה של צמח אינדיקה יהיו בעלי 'אצבעות' רחבות יותר וקצרות יותר. עלי המניפה של סאטיבה יהיו צרים יותר וארוכים יותר. גובה ומבנה הצמח - צמח מסוג אינדיקה יהיה נמוך יותר וצפוף יותר ובעל מבנה "שיחי". צמח מסוג סאטיבה יהיה גבוה יותר וענפיו יהיו נפרדים וארוכים הרבה יותר. אופי ההשפעה - יש הטוענים כי מדובר במיתוס בלבד ולא יותר מזה, אבל ההנחה המקובלת כיום היא שזנים ממשפחת אינדיקה יהיו בדרך כלל בעלי השפעה סדאטיבית יותר, כלומר מרגיעה ומעייפת, בעוד זני סאטיבה שיהיו בעלי השפעה יותר אנרגטית של 'היי'. כאמור מדובר גם היום בהשערה שטרם הוכחה. משך תקופת הפריחה - בניגוד לזני אינדיקה שמסיימים את תקופת הפריחה כבר כעבור 6-8 שבועות מרגע שסיימו את תקופת הצמיחה, זני סאטיבה מאופיינים בתקופת פריחה ארוכה יותר של כ-12 שבועות. צורת הפרחים - גם נתון זה הוא שנוי במחלוקת שכן הזנים ההיברידיים לצד שילובים והכלאות בין סוגי זנים שונים גרמו לאי אחידות בנושא, אך בגדול ניתן לראות שפרחי קנאביס של זני אינדיקה יהיו בשרניים וצפופים יותר (כמו העלים) בעוד פרחי קנאביס של זני סאטיבה יהיו ארוכים ודלילים יותר. אין לכך קשר כמובן לעוצמת ההשפעה או איכות וכמות התוצרת. החשוב ביותר: THC מול CBD בשנים האחרונות מסתבר, כך לפי מחקרים, שאחד הדברים החשובים ביותר באבחנה ובבחירה בין זני קנאביס, הוא היחס בין הקנבינואידים THC ו-CBD. במהלך העשורים האחרונים ומאז החלה המלחמה בקנאביס וגידולו עבר אל תוככי הבתים הסגורים, השתבחו אחוזי ה-THC - הרכיב העיקרי אותו הכירו המגדלים וזה שנתגלה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. רק בשנים האחרונות נחשף העולם ליתרונות המשמעותיים של הקנבינואיד הנפוץ השני בקנאביס - קנאבידיול (CBD) - הרכיב שאינו פסיכואקטיבי. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שבעוד זני קנאביס עשירים ב-THC עלולים לגרום להשפעות שליליות, ה-CBD מצליח לאזן את השפעות אלו עד להעלימן כליל. על כן מומלץ למטופלי קנאביס רפואי, בעיקר לאלו שאינם מנוסים, לבחור בזני קנאביס בעלי אחוזי THC ו-CBD זהים ככל שאפשר - מה שנקרא 'זנים מאוזנים'.

קרא עוד ...

טרפנים בקנאביס

מלבד הקנאבינואידים הפעילים כמו THC ו-CBD, ישנן מולקולות צמחיות הנקראות טרפנים, או טרפינים, האחראיות לניחוחות המגוונים של הקנאביס ומסייעות גם הן לחיזוק השפעותיו. אלו הם הטרפינים העיקריים בצמח הקנאביס: טרפינים (באנגלית ביחיד: Terpene) הם פולימרים אוגרניים (מולקולות אורגניות) המופצים מכל הצמחים - כולל הקנאביס, המקנים להם תכונות פיזיולוגיות שונות עם דגש על טעם וריח. חותם הריח הייחודי של כל זן קנאביס הוא תוצאה של שילובים שונים של טרפינים. כמו כן, לטרפינים סגולות רפואיות הנבדלות מסגולות הקנבינואידים, ובאופן כללי הטרפינים תורמים להשפעתו הייחודית של כל זן וזן באפקט המוכר בשם 'אפקט הפמליה'. אלו הם הטרפינים העיקריים בצמח הקנאביס: לינאלול הרכב כימי: C10H18O מסה מולקולארית (גרם/מול): 154.1358 טמפרטורת רתיחה: 198 מעלות צלסיוס (388 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.17 mmHg. לינאלול (Linalool) הינו אלכוהול טרפיני פשוט, מוכר ביותר ככל הנראה בזכות הניחוח הפרחוני הנעים שהוא מעניק לפרחי הלבנדר. הוא מוכר גם כ'בטא (β) לינאלול', ליקראול או אלכוהול לינאלי. מלבד בקנאביס הלינאלול זוהה בכמה מאות צמחים שונים, ביניהם לבנדר, עצי הדר, זרי דפנה, שדר, כוסברה וסיסם. נעשה שימוש בלינאלול במשך אלפי שנים כחומר המסייע לשינה, וכן הוא מרכיב חיוני ביותר בהיווצרותו של ויטמין E. מעבר לכך נעשה בו שימוש בטיפול בפסיכוזה ובחרדה, בתור נוגד התקפי אפילפסיה, וכן, הוא משמש לשיכוך כאבים. בנוסף, אדיו של הלינאלול נמצאו כקוטלי חרקים יעילים, בעיקר כנגד זבובי פירות, פרעושים ותיקנים. בטא מירסין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 168 מעלות צלסיוס (334 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' 20 מעלות צלסיוס): 7.00 mmHg. בטא מירסין (ß-Myrcene) הינו מונוטרפן (טרפן המורכב מ-10 אטומי פחמן), והוא אחד הטרפינים החשובים ביותר ממגוון רחב של סיבות. בין היתר, הוא משמש כמרכיב בהיווצרותם של טרפינים אחרים, מסייע לטיפול בנדודי שינה, שיכוך כאבים, צמצום התכווצויות שרירים וכן מכיל תכונות אנטי סרטניות ואנטי דלקתיות. בנוסף, למירסין יש מספר תכונות מיוחדות מאוד, הכוללות את הורדת התנגדות הדם בדרך למחסום המוח. בכך מאפשר המירסין לעצמו ולכימיקלים רבים אחרים לחצות את המחסום בצורה קלה ומהירה יותר. במקרה של קנבינואידים, כמו THC, הורדת ההתנגדות מאפשר להשפעה להתחיל מהר יותר. כמו כן, המירסין נמצא כמגביר את רמת הרוויה המרבית של הקולטן CB1 (אחד הקולטנים במערכת האנדוקנבינואידית), ובכך מאפשר השפעה פסיכואקטיבית חזקה יותר. עבור רוב האנשים, צריכה של מנגו טרי כ-45 דקות לפני שאיפת קנאביס מביאה לשיפור איכות ועוצמת ההשפעה. עובדה פחות ידועה היא שריכוז גבוה של מירסין (בדרך כלל מעל 0.5%) גורמות לאפקט "נעילת הספה" המוכר של זני קנאביס האינדיקה הקלאסיים. זני סאטיבה בדרך כלל מכילים ריכוז מירסין נמוך יותר מ-0.5%, ולכן גורמים להשפעה המורגשת יותר בראש ופחות בגוף. מלבד צמח הקנאביס והמנגו, המירסין מצוי גם בכשות, עלי דפנה, עשב לימון וצמחים רבים אחרים. אלפא פיינין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 155 מעלות צלסיוס (311 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין. אלפא פיינין (α-Pinene) הוא אחד מהמונוטרפינים העיקריים במרבית הצמחים, והינו בעל חשיבות פיזיולוגית משמעותית. הפיינין נוטה להגיב עם כימיקלים אחרים וליצור מגוון של טרפינים אחרים (כמו די-לימונין) וכן תרכובות אחרות. במשך מאות שנים נעשה שימוש בפיניין בתור מרחיב סמפונות בטיפולים לאסטמה, וכן יש לו תכונות אנטי דלקתיות חזקות. הפיינין מצוי במחטי האורנים ובקליפות תפוזים, וידוע בשל ניחוחו המתוק והחזק. כמו כן, הוא מרכיב מרכזי במדלל צבע (טרפנטין). לימונין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.1252 טמפרטורת רתיחה: 176 מעלות צלסיוס (349 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 1.50 mmHg. די-לימונין (D-Limonene) הינו טרפין בעל ניחוח הדרי חזק וטעם מר וכשמו כן הוא מזכיר את ריחו של הלימון. הוא אחד מבין שתי תרכובות הנוצרות מאלפא פיינין. הלימונין שימש בעבר ברפואה, בישול ובישום עד לפני כמה עשורים, כאשר נעשה מוכר יותר כמרכיב פעיל עיקרי בחומרי ניקוי טבעיים המבוססים על חומץ הדרים (Citrus Cleaner). רמת הרעילות שלו נמוכה מאוד ומתפתחת אליו אלרגיה לעיתים נדירות. מחינה תרופתית, לימונין ידוע ביותר למטרת טיפול בריפלוקס הקיבה (צרבת קשה) ובתור נוגד פטריות. יכולתו להחדיר חלבונים הופכת אותו לאידיאלי לטיפול בפטרת ציפורניים. כמו כן, לימונין משמש לטיפול בדיכאון וחרדה, צמצום גידולים ועידוד המערכת החיסונית. בטא קריופילן הרכב כימי: C15H24 מסה מולקולארית (גרם/מול): 204.1878 טמפרטורת רתיחה: 257 מעלות צלסיוס (495 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.01 mmHg. בטא קריופילן (ß-Caryophyllene) הינו ססקוויטרפן (טרפן המכיל 15 אטומי פחמן) בעל ריח חריף עשיר המזכיר את ריחו של פלפל שחור ומצוי בצמחים רבים כמו בזיל תאילנדי וציפורן. הקריופילן משמש בתור נוגד ריקבון, חיידקים, פטריות, סרטן ודלקות. מחקרים הראו שקיימת זיקה בין בטא קריופילן לקולטן האנדוקנבינואידי CB2, אך לא נעשו מספיק מחקרים בכדי להבין קשר זה. יומולין הרכב כימי: C15H24 מסה מולקולארית (גרם/מול): 204.1878 טמפרטורת רתיחה: 198 מעלות צלסיוס (388 מעלות צלסיוס). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.01 mmHg. יומולין (Humulene) הינו ססקוויטרפין המוכר גם כאלפא יומולין ואלפא קריופילין, והוא למעשה איזומר של בטא קריופילן. הוא משמש בעיקר כנוגד סרטן, חיידקים ודלקות, וכן מתפקד כחומר מדכא תיאבון. יומולין מצוי בעיקר בזני קנאביס מסוג סאטיבה וכן בכשות ובכוסברה וייטנאמית, והוא מעניק לבירה את הניחוח ה"כשותי" שלו. תערובת של יומולין עם בטא קריופילן מוכרת ברפואה הסינית בתור תרופה אפקטיבית לדלקות. צינטרונלול הרכב כימי: C10H20O מסה מולקולארית (גרם/מול): 156.27 טמפרטורת רתיחה: 225 מעלות צלסיוס (437 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.02 mmHg. טרפינו לין הרכב כימי: C10H16 מסה מולקולארית (גרם/מול): 136.23404 טמפרטורת רתיחה: 185 מעלות צלסיוס (365 מעלות פרנהייט). לחץ אדים (בטמפ' החדר - 25 מעלות צלסיוס): 0.74 mm Hg. פיטול הרכב כימי: C20H40O מסה מולקולארית (גרם/מול): 296.531 טמפרטורת רתיחה: 204 מעלות צלסיוס (399 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין. תחמוצת קריופילן הרכב כימי: C15H24O מסה מולקולארית (גרם/מול): 220.35046 טמפרטורת רתיחה: 257 מעלות צלסיוס (495 מעלות פרנהייט). לחץ אדים: אינו זמין.

קרא עוד ...

רשימת רופאי קנאביס

ב-6.9 הוסמכו רופאי הקנאביס החדשים של ישראל, שלראשונה ינפקו רשיונות קנאביס רפואי באופן עצמאי. .entry table td { border: 1px solid black;text-align:center !important;font-family:assistant !important;background:#ffffff !important;font-size:18px !important; } .entry table th {font-weight:bold !important;background:#c0c0c0 !important;border: 1px solid black;text-align:center !important;font-family:assistant !important;} שם משפחהשם פרטיקופ"ח / בי"חעיר1אבו סנינהעבד אלכריםמכבירחובות2אדלשטייןרונימאוחדתטבריה3אייזלרכפיררמב"םחיפה4אלוןתאיררמב"םחיפה5בייליןמיכאלמאוחדתראש העין6בן אריגדימכביגני תקווה7בן שחרמנחםלגלילנהריה8בר אילןקובימכביהרצליה9ברגרסטיבןמכביגבעתיים10ברילסילביואיכילובתל אביב11גולדברגהדסהשניידרפתח תקווה12גולדשטייןעומרבני ציוןחיפה13גולקואמיליהמכביכפר יונה14גור אריהאיתיתל השומררמת גן15גורביץיעקבלאומיתכרמיאל16גלעדגילשניידרפתח תקווה17גנופולסקידינהמכביראשון לציון18גנץ סורוצקיהדסהדסה עין כרםירושלים19גרינפלדיונתןאסף הרופאבאר יעקב20דודשושנהמכביכפר סבא21דודקינסקיטטיאנה22דוידוביץזויהכלליתנתניה23דולברגאוןכלליתכפר סבא24הירשאיילבני ציוןחיפה25הרצליךז'קימאוחדתבני ברק26ווברמוריאלמכבירעננה27וייןשמעוןבילינסוןפתח תקווה28זלובינסקירחלמאוחדתחיפה29זמירג'וסליןמכביעפולה30זקהייםפטרהרמב"םחיפה31זר ציוןמשהאסותאתל אביב32חטבקלודמאוחדתירושלים33חרותירפאלרעותתל אביב34חרמושורדלניאדונתניה35ישרתמרלאומיתתל אביב36כהןקרןשערי צדקירושלים37כהןרנהמכביראש העין38כהןנורמןמכבירעננה39כהנוביץשריהמאוחדתהרצליה40כספיעופרבילינסוןפתח תקווה41כץנטליהמעלה הכרמלטירת הכרמל42לורברבויםמרדכיוולפסוןחולון43ליבשיץאנטולירעותתל אביב44לייבהמירבתל השומררמת גן45ליעוזחייםמאוחדתתל אביב46לנדאו דה שליטאורנהאיכילובתל אביב47מוצניקמירהכלליתירושלים48מורליגילמאוחדתירושלים49מחמידכאמלבני ציוןחיפה50מישהדודמכביבת ים51מנביץדמיטריכלליתפתח תקווה52מתיבנעמילגלילנהריה53נובאניעדיכלליתירושלים54נסראללהסוהילפוריהגליל תחתון55נעלי יוסףאילכלליתחיפה56סגולנחוםמכביגדרה57סטרחילביץאירנהמכבירמת גן58עאמרסוהילמאוחדתירושלים59עדוימוחמדפוריהגליל תחתון60עודהחוסאםמאוחדתבקה אל גרביה61עשתליהשיבארמת גן62פרנסיסבהאזיוצפת63פרנקלדודאליןירושלים64קגנובמריהכלליתירושלים65קוטלרמשהבאר יעקבנס ציונה66קראוסדרורשניידרפתח תקווה67קרמראוריאלאיכילובתל אביב68רושקהפאולהכפר שאולירושלים69רזניקויקטורמאירכפר סבא70רןשרהמאוחדתמזכרת בתיה71שטמרסלומוןבילינסוןפתח תקווה72שיאיילתלגלילנהריה73שיף קרןברקתמכביתל אביב74שלזינגרדפנהמכבירמת גן

קרא עוד ...

מה זה 'זנים מאוזנים' - ולמה הם עדיפים עבורכם

רבים מאלו הצורכים קנאביס להקלה על חרדות ופוסט טראומה, מעידים כי הם מעדיפים לעשן חשיש על פני קנאביס בצורתו הטבעית. הסיבה לכך היא שחשיש מכיל אחוזים גבוהים יותר של CBD ונמוכים יותר של THC - וברמות די זהות בין השניים, כך לפי מחקר שנערך בשנת 2014 על סוגי חשיש בישראל, על ידי פרופ' לומיר האנוש, חוקר הקנאביס המוערך. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי מוח מאוניברסיטת אינדיאנה מחזק את העדפה זו של חשיש על פני קנאביס, או נכון יותר - את ההעדפה של זני קנאביס בעלי אחוזי THC ו-CBD דומים או זהים, כלומר: 'זנים מאוזנים'. על פי תוצאות המחקר, עכברי מעבדה שקיבלו THC לבדו סבלו מתופעות של חרדה, פגיעה בזיכרון ו-OCD, בעוד אלו שקיבלו THC יחד עם CBD, או CBD לבדו, לא סבלו כלל מתופעות אלו. במהלך 50 השנים האחרונות, מאז החלו הרשויות להילחם בקנאביס וצרכניו, עלו אחוזי ה-THC בפרחים עקב המעבר לגידול ביתי והשבחת הזנים, בעוד ה-CBD נשאר נמוך. רק בשנים האחרונות החלו חברות הקנאביס בארץ ובעולם לפתח זנים העשירים ב-CBD, בין אם את אותם 'זנים מאוזנים', כלומר בעלי אחוזי THC ו-CBD זהים או דומים, ובין אם זנים עשירי CBD (עד15% ויותר) וכמעט ללא THC - כאלו שעונים כמעט על הגדרת 'המפ' (פחות מ-0.2% THC). הנה כמה זני קנאביס רפואי ישראלים המכילים אחוזים דומים יחסית של THC ו-CBD, שככל הנראה עדיפים עבורכם: סיבי דרים - CBdream | בטר הזן מכיל 12% THC ו-7% CBD חואניטה - Juanita | טבע אדיר הזן מכיל 6% THC ו-8.5% CBD רויאל מדיק - Royal Medic | טבע אדיר הזן מכיל 10% THC ו-8.5% CBD לב ארגמן - Argvana Heart | שיח הזן מכיל 7% THC ו-6% CBD מידנייט - Midnight | תיקון עולם הזן מכיל 10% THC ו-12% CBD מנגו - Mango | תיקון עולם הזן מכיל 7% THC ו-7% CBD אל-נא - Al Na | תיקון עולם הזן מכיל 10% THC ו-5% CBD סקובידי - ScooBD | פארמוקן הזן מכיל 7% THC ו-7% CBD פריז - Paris | איי.אמ.סי הזן מכיל 9.3% THC ו-13.9% CBD

קרא עוד ...

פיברומיאלגיה וקנאביס רפואי

פיברומיאלגיה (FMS), הנקראת בעברית דאבת השרירים, היא תסמונת שכיחה של כאבי שרירים מפושטים ותשישות, המאפיינת כ-2% מהאוכלוסייה הכללית. תסמונת פיברומיאלגיה אינה מוגדרת באופן רשמי כהתוויה לטיפול בקנאביס רפואי, אך חולים רבים הלוקים בתסמונת זו מטופלים כיום בקנאביס, זאת בשל סגולותיו בטיפול ושיפור תסמיניה השונים: רגישות עצבית, כאבים כרוניים, תשישות, עייפות ואף תסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. פיברומיאלגיה, המוכרת בעולם הרפואי בשם FMS, היא תסמונת הפוגעת ברקמת השריר ובסיבי רקמות חיבורי השרירים (גידים) וגורמת לכאבים כרוניים, רגישות יתרה לכאב, עייפות ותשישות וכן לתסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. פיברומיאלגיה מוגדרת בעולם הרפואה כתסמונת, כלומר אסופה של תסמינים, ולא כמצב רפואי אחיד וקבוע שיכול להיות מוגדר כ'מחלה', זאת מכיוון שהיא מאובחנת על בסיס דיווח של החולה, ללא בסיס פיזיולוגי-פתולוגי מוצק שניתן לזהות בבדיקה רפואית. מקורה של תסמונת הפיברומיאלגיה אינו ידוע לעולם המדע, אך מחקרים שבחנו את הנושא מצאו כי היא עלולה להתפרץ ללא קשר לנטייה גנטית או גאוגרפית, כתוצאה מגורמים רבים, ביחד או בנפרד, כאשר לרוב מדובר באירועים המאופיינים בסטרס או לחץ - כמו מחלה, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונלים. המונח 'פיברומיאלגיה' נקבע לראשונה בשנת 1976, ומאז מתייחס אליה הממסד הרפואי ככזו המגיעה ממקור פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, שנחשב לבעל מוניטין שלילי ונתפש בקרב חלק מהרופאים כלא קיים או כלא משמעותי וחסר חשיבות. תסמיני הפיברומיאלגיה בין התסמינים המאפיינים את דאבת השרירים, הראשון והבולט מכולם הוא כאב. מדובר בכאבים מופשטים וכרוניים, ללא הסבר או מקור מאובחן. הכאב מופיע בדרך כלל בכל הגוף במקביל, אך לעתים באזור אחד משם הוא מתפשט לבסוף לשאר חלקי הגוף. אף על פי שבבדיקה פיזית כללית, לרוב לא ימצא כל ממצא פתולוגי, ולמרות שכלפי חוץ החולה ייראה כבריא לחלוטין, בדיקה קפדנית של השרירים תגלה איזורים רגישים במקומות ספציפיים, לדוגמא עצמות הבריח, צידי העורף והחלקים החיצוניים של הירך, כאשר הנקודות הרגישות לכאב ימצאו כמעט תמיד משני צידי הגוף. נוכחות הנקודות הרגישות ותבניתן הייחודית, בשילוב עם סימפטומים ספציפיים של כאב, מבדילים את הפיברומיאלגיה משאר תסמונות ומחלות הכאב, ומאפשרים לאבחן אותה בסבירות גבוהה יחסית. מלבד מיקום הכאב, גם משך הזמן בו חש אותו החולה בכאבים הוא גורם מכריע באבחון. בכדי שכאב יעמוד בדרישות ההגדרה לפיברומיאלגיה, הוא צריך להימשך לפחות שלושה חודשים. תבנית הנקודות הרגישות בקרב הסובלים מפיברומיאלגיה מלבד הכאבים, סובלים החולים בפיברומיאלגיה מסימפטומים בולטים נוספים כמו עייפות מתונה או חמורה המלווה בתחושה של חוסר באנרגיה. זו בתורה מובילה במהירות לירידה בסיבולת לפעילות גופנית. סימפטומים אחרים עליהם מדווחים חולים הם כאבי ראש הנוצרים ממתח שרירי בצוואר, מיגרנות קשות, כאבים במפרק הלסת, וכן בעיות עיכול כמו תסמונת המעי הרגיז, כאבי בטן, נפיחויות ושלשולים. בפן הנפשי, בקרב הסובלים מהתסמונת נפוצים שינויים במצב הרוח והחשיבה, שעלולים לגרום למצבים של חרדה, דיכאון, פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון. מאפייניה ותסמיניה הנפשיים של תסמונת הפיברומיאלגיה טרם נבחנו לעומק, אך חולים מדווחים על קושי רב להתמודד עם הפן הנפשי של המחלה, לעיתים אף יותר מאשר בפן הפיזי. לרוע מזלם של החולים, בשורה התחתונה לא קיימים כיום סוגי בדיקות או צילומים המסוגלים לאבחן באופן ודאי את התסמונת, והתלונות השכיחות לגביה הן כלליות ודומות לאלו הנגררות עקב מצבים רפואיים רבים אחרים. הבדיקות שמבוצעות היום עוזרות רק לאבחן את קיומן של הפרעות אחרות אשר יכולות להיות הגורם לסימפטומים הדומים לאלו של הפיברומיאלגיה. כיוון שהתלונות של חולי פיברומיאלגיה הן כלליות, ולעיתים קרובות מזכירות הפרעות רפואיות אחרות, חולים רבים נאלצים לעמוד בפני הערכות מורכבות, חוזרות ונשנות, לפני שהם מאובחנים כחולי פיברומיאלגיה, ולעיתים הם אף נופלים קורבן לאבחון מוטעה של כאב פנטום, כאב דמיוני או הזיות. קנאביס לטיפול בפיברומיאלגיה הבסיס לטיפול בפיברומיאלגיה באמצעות קנאביס רפואי, מתבסס קודם כל על סגולותיו של הקנאביס בשיכוך וטשטוש כאב, לצד שיפור מצב הרוח והתחושה הנפשית הכללית. סגולות אלו כבר נבדקו והוצגו בעשרות מחקרים, שבחנו בחלקם את האפקטיביות של הטיפול עבור הסובלים מכלל תסמיני הכאב של פיברומיאלגיה, ובייחוד מכאבים כרוניים עוצמתיים. במחקר שנערך בשנת 2008 בקנדה ופורסם במגזין הכאב האמריקאי, מצאו החוקרים כי התרופה נבילון (Nabilone) המכילה קנבינואידים, הביאה להקלה משמעותית בכאבים בקרב 40 חולי פיברומיאלגיה בגילאים שונים. חלק מהנבדקים דיווחו על היעלמות כמעט מוחלטת של הכאב ועל ירידה ניכרת ברמת הרגישות לכאב. מחקר נוסף שנערך בשנת 2011 בברצלונה, בחן את השפעת הקנאביס על הסימפטומים ותופעות הלוואי של 28 חולי פיברומיאלגיה. החולים חולקו לשתי קבוצות, כאשר הראשונה קיבלה קנאביס והשנייה טופלה באמצעות משככי כאבים ותרופות קונבנציונליות נוספות. ממצאי המחקר העלו כי הקנאביס יעיל מאוד לטיפול בכאבים שונים ובנוסף תורם לשיפור חד במצב הרוח וההרגשה הכללית של החולים. בשני המחקרים וכן במספר מחקרים נוספים שנערכו בארה"ב ובריטניה נמצא שחולי כאב ופיברומיאלגיה שטופלו בקנאביס דיווחו על הקלה משמעותית בכאבים, היעלמות הנוקשות בשרירים והרגשה נפשית וכללית נינוחה יותר. בהשוואה לקבוצות הביקורת שטופלו באמצעים קונבנציונליים, יעילותו של הקנאביס, שבנוסף אינו כרוך בתופעות לוואי הדומות לאלו של משככי הכאבים החזקים, נצפתה באופן ברור. לצד הראיות המדעיות, בולטים עוד יותר הדיווחים העצמיים של החולים, המטפלים בעצמם עם קנאביס. בסקר שנערך בשנת 2014 מטעם ארגון הכאב הבינלאומי, דיווחו חולי פיברומיאלגיה כי לקנאביס יכולות שיכוך כאבים גבוהות, המתאימות במרבית המקרים לצרכים שמציבה המחלה. מרבית המשתתפים אף העידו שהקנאביס היה יעיל יותר בנטרול הכאב לעומת תרופות המרשם המקובלות לטיפול בפיברומיאלגיה, כמו למשל סימבלטה (Cymbalta) וליריקה (Lyrica). בחו"ל חולי פיברומיאלגיה רבים כבר הבינו כי קנאביס הוא התרופה המתאימה ביותר למכאובם, ובמספר מדינות בארה"ב, כולל קליפורניה ואילינוי, כבר מקבלים חולי פיברומיאלגיה קנאביס רפואי בקלות יתרה. בארץ לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. מסע ארוך בדרך לתרופה הבעיה עם חולי הפיברומיאלגיה בשוק הקנאביס הרפואי הישראלי וההדוק, מתחילה בכך שמדובר בתסמונת ולא במחלה מדויקת. בשנת 2014 אישרה וועדת ההתוויות של משרד הבריאות את הטיפול בקנאביס לפיברומיאלגיה תחת סעיף מחלות הכאב ההיקפיות, אך עם זאת היא טרם נוספה למסמך ההתוויות הרשמי (נוהל 106). הסיבה העיקריות לכך היא התנגדותם של איגוד רופאי הכאב ואיגוד רופאי הראומטולוגיה, הטוענים כי לא ניתן לאבחן בוודאות את התסמונת, וכי בקרב רבים מהסובלים ממנה קיים מרכיב נפשי דיכאוני שעלול להיות מושפע לרעה מצריכת קנאביס. בהתאם להתנגדות עקרונית זו, קיים חשש משמעותי בקרב איגודי הרופאים כי קנאביס עלול שלא להועיל ואף להזיק לחולי פיברומיאלגיה, ולכן עדיף להימנע ממנו. כיום בישראל חולי פיברומיאלגיה המעוניינים בקנאביס רפואי נאלצים לעבור כברת דרך ארוכה עד לקבלת התרופה המיוחלת, וזאת כמובן בנוסף למסע המייגע שעברו עד לאבחון התסמונת. חולים אלו מטופלים במרפאות כאב בגין כאב הנובע ממחלה כרונית, נאלצים לעבור טיפול קונבנציונלי בתרופות מרשם רגילות במשך שנה לפחות עד ל"מיצוי תרופתי", ועשויים לזכות ברישיון לקנאביס רק כמוצא אחרון. עם זאת, עקב מספר גדול של עדויות שהחל לעלות בשנים האחרונות מחולי פיברומיאלגיה ישראליים המטופלים בקנאביס, הקריטריונים הולכים ונעשים נוקשים פחות עם חלוף הזמן.

קרא עוד ...

קנאביס רפואי לטיפול בסרטן

סרטן הוא המגפה השחורה של העולם המודרני. כמעט כל אחד מאתנו מכיר אדם אחד או יותר שחלו באחד מסוגי הסרטן הרבים. מדובר במחלה קשה, בעלת השלכות משמעותיות על מהלך החיים של החולה ובני משפחתו, שהייתה גם אחת הראשונות שאושרו לטיפול באמצעות קנאביס רפואי.  יעילותו של הקנאביס נבחנה במחקרים רבים ונמצא כי הוא גורם להקלה על הסימפטומים של המחלה ועל תופעות הלוואי של הטיפולים השונים בה, וכן פועל ומסייע לכיווץ גידולים ומניעת התפשטות גרורות, מה שיש המאמינים שיכול גם להביא לריפוי. 'סרטן' (Cancer) הוא שם כולל לקבוצה של מחלות, במהלכן מתרחשת חלוקה תאית בלתי מבוקרת המביאה בסופו של דבר להיווצרות גידולים וגרורות. סרטן אינו נגרם כתוצאה מגורם חיצוני החודר לגוף ואי אפשר להידבק בו מאדם אחר, אך בכל זאת מעל 0.8% מאוכלוסיית העולם כיום מורכבת מחולים בסוגים שונים של סרטן. כל רקמות ואיברי גופנו מורכבים מתאים, כאשר מידי יום מתים תאים ותיקים ונוצרים תאים חדשים באמצעות מנגנון טבעי של חלוקת, התרבות ומוות תאי מבוקר. בתוך כל תא קיים חומר גנטי, הכולל גם גנים אונקוגניים (מחוללי סרטן). כאשר הגנים הללו מתעוררים, בדרך כלל כתוצאה מחשיפה לגורמים מסרטנים כאלה או אחרים, התא הופך לסרטני. תא סרטני עלול להתחיל להתחלק ללא בקרה וללא צורך למספר רב של פעמים, והצטברות של תאים סרטניים רבים יוצרת גידול.  "גידול סרטני" הוא כמובן מונח מבהיל ללא צורך בהקשר, אך קודם כל חשוב להבין שקיימים באופן עקרוני שני סוגי גידולים, השונים זה מזה בתכלית:  גידול שפיר הוא גידול שאינו סרטני במהותו, הצומח על רקמה קיימת ואינו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר וכן אינו מתפשט לרקמות מרוחקות. גידול זה נחשב ל"חדשות טובות" יחסית בתחום האונקולוגיה ובמרבית המקרים ניתן להסירו בניתוח שיסיים למעשה את המחלה.ישנם חולים החיים עם גידול שפיר שנים רבות ולמעשה גם כל חייהם ללא הפרעה. גידול ממאיר מנגד, נוצר עקב הצטברות אוסף תאים שאינם נורמליים, המתחלקים ללא פיקוח או סדר, ומשתלטים על האיברים הסמוכים אליו תוך הפרעה לפעילותם השוטפת והרס הרקמות מהן הם עשויים. גידולים מסוג זה, שאינם ניתנים לניתוח, בדרך כלל גורמים לבסוף למוות. גידולים ממאירים עשויים אף לחזור לאחר הסרתם, והם שולחים גרורות, כלומר פולשים לרקמות מרוחקות באמצעות מחזור הדם או הלימפה, וגורמים להן נזק. כיום מוכרים לרפואה למעלה מ-200 סוגים שונים של סרטן, הנבדלים זה מזה על פי מיקום הגידולים בגוף, סוג התאים הסרטניים, קצב התחלקות התאים והסימפטומים הנגרמים מהם. הטיפול הקונבנציונלי בסרטן המאבק בסרטן הוא קרב קשה, ארוך, מתיש ומורכב. הטיפול במחלה מותאם באופן פרטני לכל מטופל על ידי רופא אונקולוג מומחה, שבוחן את מאפייני המחלה הספציפיים, השלב בו נמצאת המחלה בעת האבחון, גיל החולה, מצבו הפיזי ומאפיינים נוספים, בכדי לקבוע את הטיפול הדרוש. במקרים מסויימים, בעיקר כאשר גילוי המחלה הוא בשלב מוקדם בו הגידול קטן, טיפול אינטנסיבי יכול להביא לריפוי מלא. במקרים אחרים, לרוב בסוגי סרטן אלימים או בשלב מתקדם, הריפוי אינו אפשרי, ולפיכך הטיפול מתמקד בעיכוב ההתפשטות של הגרורות ובעיקר בהקלה על הסימפטומים.  עם זאת, האפשרויות הטיפוליות העומדות בפועל בפני חולה ממוצע (שאינו חשוף למחקרים פרטיים וטיפול ניסיוני ויקר) הן מוגבלות מאד, ולרוב נושאות עמן שפע של תופעות לוואי קשות ונזקים בלתי הפיכים: ניתוח: הליך כירורגי בו מנסים להסיר את הגידול בשלמותו. האפשרות לביצוע הניתוח  ובעיקר מידת מורכבותו - תלויות במיקום הגידול ובגודלו - אלו הם 2 האינדיקטורים הטובים ביותר לסיכוי ההצלחה של ההליך כולו. לעיתים תבוצע במהלך הניתוח גם הסרת איברים ורקמות בריאות סמוכות, זאת בכדי להשאיר את שולי הגידול נקיים, כאשר במקרה זה יבוצע הניתוח על ידי רופאים בעלי התמחות ספציפית. מדובר בטיפול היעיל ביותר ברוב סוגי הגידולים הממאירים. לעיתים מפאת גודלו או מבנהו של הגידול, הטיפול הכירורגי יכול להקל על החולה אך לא להאריך את תוחלת חייו. במקרים רבים טיפול זה מראש אינו אפשרי. הקרנות (רדיותרפיה): הטיפול השני ביעילותו לאחר הטיפול הכירורגי (במרבית המקרים) הוא טיפול רדיותרפי, הכולל שימוש בקרינה בעוצמה גבוהה, המכוונת לרקמה המכילה תאים סרטניים, במטרה לגרום לנזק גנטי משמעותי עד כדי הרס מוחלט של התאים הללו. טיפול זה יכול למנוע מן החולה לעבור ניתוח פולשני או כריתת איברים ורקמות אך הוא גורם לתופעות לוואי רבות כמו הקאות, חולשה כללית ומיגרנות נשנות. כימותרפיה: הטיפול הכימותרפי (התרופתי) משמש בעיקר כטיפול עזר להקרנות (במקרים מסוימים גם כטיפול בלעדי) ויכול להינתן בכדורים או דרך הוריד. מדובר בשימוש בחומרים ציטוטוקסיים, במינון שיש בו כדי להרוג או לעכב את התפתחותם של תאים סרטניים, אך אין בו כדי לגרום לסכנת חיים לחולה. הכימותרפיה, אם מצליחה, תוקפת את התאים הסרטניים וגורמת להפסקת ההתחלקות והגדילה שלהם. החיסרון העיקרי בטיפול הכימותרפי הוא העובדה שאיננו סלקטיבי, אלא פוגע גם בתאים בריאים ובפרט בתאים המתחלקים במהירות, כמו למשל התאים במערכת העיכול, מערכת הרבייה וחלבוני השיער. הפגיעה בתאים הבריאים יוצרת תופעות לוואי ברמות חומרה משתנות בין חולה לחולה, שעשויות להיות קלות אך גם קשות מאד, מכיוון שחלק מהתאים הפגועים אינם מצליחים לשחזר את עצמם. בין תופעות הלוואי הנפוצות של כימותרפיה: פגיעה במערכת העיכול המביאה להקאות, שילשולים וחוסר תאבון, פגיעה בזקיקי השיער שתביא לנשירת שיער עד כדי התקרחות מלאה, ופגיעה במנגנון ייצור מח העצם, שתוביל לעייפות והיחלשות המערכת החיסונית. בנוסף במקרים רבים החולה יסבול באופן קבוע מצרבות, פצעים ודלקות בחלל הפה ועייפות כללית כבדה. טיפול ביולוגי: טיפול בו נעשה שימוש בחומרים המיוצרים באופן טבעי בגוף או מופקים במעבדה בהנדסה גנטית. מטרת הטיפול הביולוגי היא לשפר את התגובה של מערכת החיסון מול תאים סרטניים או למנוע את התחלקותם של התאים הסרטניים. התרופה הביולוגית "תסמן" בדרך כלל את התאים הסרטניים בכדי שלמערכת החיסונית יהיה קל יותר לאתר אותם, ובמקרים אחרים היא תסייע לחיזוק המערכת החיסונית בכדי שתפעל יותר בעוצמה כנגד הסרטן. טיפול אימונולוגי: אימונותרפיה היא תת-סוג של טיפול ביולוגי, בה נעשה שימוש בחומרים שמערכת החיסון מייצרת, כמו חלבונים מסוג ציטוקינים ונוגדנים, במטרה לסייע למערכת החיסונית להילחם בתאים הסרטניים. קנאביס לטיפול בסרטן בניגוד לטיפולים עתירי תופעות לוואי, קנאביס קודם כל עוזר בצורה משמעותית להקלה על הסימפטומים של המחלה וטיפוליה האחרים. הקנבינואיד THC, שאחראי לתחושת ה"היי" של הקנאביס, משמש כמשכך כאבים חזק, מעניק הקלה רבה בבחילות ובהקאות שהן תופעת לוואי נפוצה של הטיפול הכימותרפי, מעודד תאבון ומונע מהחולה להגיע לתת משקל – תופעה נפוצה בקרב חולי סרטן. חשוב לא פחות הוא תפקיד הקנאביס בשיפור מצב רוחו של החולה. הטיפולים האינטנסיביים, בצירוף הכאבים ותופעות הלוואי הפוגעות גם בחזות האסטתית, גורמים במקרים רבים לדיכאון, חרדה וקשיי התמודדות בקרב החולים. כפי שנמצא במחקרים רבים, שימוש בקנאביס גורם לשמחה, מקל על הקשיים הנפשיים ומשפר את מצב הרוח. בישראל מנפיק משרד הבריאות רישיון לשימוש בקנאביס עבור חולי סרטן העומדים בקריטריונים הבאים: מטופלי סרטן במהלך טיפול כימותרפיה ועד חצי שנה מסיומו, לצורך הקלה בבחילות, הקאות ובכאבים הקשורים לטיפול (גם ללא מיצוי טיפולים מקובלים להקלה בבחילות). במקרים בהם הרופא המטפל סבור כי יש להמשיך את הטיפול בקנאביס מעבר לחצי השנה, עליו לפרט את הסיבות להמשך הטיפול ותקופת הזמן הנדרשת. בנוסף, יכולים חולי סרטן לקבל רישיון לקנאביס למטרת שיכוך כאבים ממקור סרטני בשלב גרורתי, זאת רק לאחר מיצוי מוחלט של כלל אפשרויות הטיפול המקובלות. בכדי לקבל היתר לשימוש בקנאביס רפואי, יש לקבל קודם כל חוות דעת מפורטת של אונקולוג מומחה המכיר את המטופל, את מצבו ואת ההסטוריה של המחלה והטיפול. הבקשה לקבלת רישיון מועברת ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר), אשר בסמכותה הבלעדית לאשר היתרי קנאביס רפואי. בנוסף קיימות מספר מחלקות אונקולוגיות בבתי חולים בארץ, המורשות להנפיק רישיונות זמניים לשימוש בקנאביס רפואי בעצמן. כיום השימוש בקנאביס רפואי הוא נפוץ בעיקר בקרב חולי סרטן מסוגים שונים. הם מהווים את הקבוצה השנייה הגדולה ביותר של בעלי היתרים רפואיים לשימוש אישי בקנאביס במסגרת החוק בישראל לאחר מטופלי הכאב. למרות זאת ולמרות הראיות הברורות לסגולותיו, חשוב להדגיש כי הקנאביס אינו ניתן לחולים במסגרת תהליך ריפוי, אלא באופן רשמי רק כחלק מהטיפול בתופעות הלוואי של הכימותרפיה. קנאביס לריפוי סרטן? בעשרות השנים האחרונות הולכים ומצטברים מחקרים המראים כי לצמח הקנאביס ישנן סגולות מיוחדות נוספות לצד שיפור ההתמודדות, ולחומרים הפעילים בו יש תכונות שמסייעות לגוף להילחם גם בסרטן עצמו באופן אקטיבי. בשנת 1998 פורסם בכתב העת לפרמקולוגיה מחקר שמצא כי לאנדו-קנבינואידים (קנבינואידים שמופרשים באופן טבעי על ידי המוח) יש תפקיד קריטי בעיכוב התפשטות סרטן השד אצל בני אדם. מחקר נוסף שפורסם בכתב העת הבריטי לסרטן (British Journal of Cancer) בשנת 2006 מצא כי THC מעכב התפתחות גידולים סרטניים במוחם של  בעלי חיים, ועשוי באותו אופן לתרום להעלמת גידולים בקרב בני אדם. מחקר אחר שעסק בסרטן הדם ופורסם בכתב העת לפרמקולוגיה מולקולרית  (Molecular Pharmacology), הראה כי הקנבינואידים גורמים לעיכוב גדילה ול"התאבדות" של תאי לימפומה (יכולת התאים לזהות עצמם כנגועים ולמות). מחקר נוסף שבחן את השפעות הקנאביס באופן פרטני על סרטן ריאות, קבע כי הקנבינואידים THC ו-CBD מעכבים ומפחיתים את פולשנות תאי הסרטן לרקמות בריאות. תוצאות המחקרים מעידות כי לשימוש בקנאביס עשויה להיות השפעה על האטת ועיכוב ההתפתחות של תאים סרטניים בסוגים מסויימים של המחלה, ואף להביא להרס מוחלט של התאים הסרטניים תוך שמירה על התאים הבריאים. עדויות מרגשות אלו מצטרפות לעדויות הרבות שנאספו עד היום על ידי רבים ובעתיד הקרוב ייתכן כי על בסיסן יפותחו טיפולים חדשניים שיצילו מיליונים רבים. המחקרים אודות קנאביס כתרופה לסרטן או כמסייע לטיפול בסרטן נמצאים היום עדיין בשלב ראשוני בלבד ומוצגים על ידי אנשי רפואה ומדענים כפוטנציאל רחוק, אך אפשר להניח כי הגילויים החדשים מהשנים האחרונות יאיצו את המחקר ויספקו הוכחות מבוססות יותר כבר בעתיד הנראה לעין.

קרא עוד ...

קנאביס רפואי לטיפול בכאב

כאב כרוני הוא מצב בריאותי קשה המשפיע באופן דרמטי על חייהם של מאות אלפי ישראלים הלוקים במחלות כאב כמו פיברומיאלגיה, CRPS ועוד. אנשים הסובלים מכאב כרוני "מבלים" זמן רב במרפאות כאב ומתנסים בשלל טיפולים ותרופות עתירות תופעות לוואי קשות החושפות אותם לסכנת התמכרות קשה ואפילו למוות - במה שהפך למגיפה רשמית בארה"ב. קנאביס הוכיח עצמו כמשכך כאבים יעיל ובעל תופעות לוואי שאינן קשות ומסוכנות כשל תרופות קונבנציונליות. מטופלי כאב שעברו לצרוך אותו מצאו עצמם מורידים את מינון תרופות המרשם עד לכדי אפס מוחלט. כאב מהו? כאב הוא קריאה ביולוגית של הגוף לתשומת לב. מעין איתות חד שמועבר דרך מערכת העצבים ובא להזהיר אותנו ממצב לא תקין. הוא מתריע על סכנה מפני פגיעה גופנית, תהליכים דלקתיים או מחלות פנימיות באיברי הגוף. מנגנון הכאב הוא מהחשובים הקיימים בגוף האדם, שכן תפקידו הוא להתריע על כך שקיימת בעיה כלשהי, שיש לפתור בהקדם. ללא מנגנון הכאב, במקרים רבים כלל לא היינו מודעים לעובדה כי משהו אינו תקין באיברינו הפנימיים וככל הנראה גם הדחף לטפל בפציעות חיצוניות היה פוחת. מצב בו אדם אינו חש כאב (מצב שיכול לקרות כתוצאה ממחלות גנטיות או כתוצאה מטראומה) הוא מצב מסוכן, בו לחולה אין את מנגנון ההתראה שמגונן עליו, מה שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למערכות חיוניות עד כדי סכנת חיים. כאב כרוני מהו? הכאב הוא חוויה בעלת מימד סובייקטיבי ותלוי בפרשנות של המוח. מדובר במסרים חשמליים המשודרים מאיבר או רקמה שחוו פגיעה ומגיעים למרכז הפענוח העצבי של המוח, וזה מפרש את הסיגנלים ומאותת על כך שאכן ישנה פגיעה או פציעה כלשהי. כל עוד הפציעה, הפגיעה או המחלה לא יחלימו לחלוטין, ימשיך מנגנון הכאב לעבוד ולהתריע שיש לטפל בנושא. מתוקף כך שהכאב הוא חוויה סובייקטיבית, עלולים להיווצר שני מצבים מורכבים וקשים לפתרון: מצב אחד בו הרקמה החלימה לחלוטין, אך המוח ממשיך לקבל סיגנלים חשמליים של כאב מאותו האיבר (דומה ל'כאב רפאים', התוקף קטועי גפיים). מצב שני הוא זה בו לא קיימת כל פגיעה ברקמה, או שהפגיעה אינה מוכרת או ידועה לרפואה המודרנית ואינה מופיעה בבדיקות שגרתיות, אך למרות זאת המוח מקבל מסרים חשמליים המייצגים כאב. בשני מצבים אלו, בהם אין אפשרות לרפא את המחלה או הפגיעה, לא קיימת למעשה דרך לעצור את שליחתם של מסרי הכאב ולהביא להקלה תמידית לחולה. כל מקרה של הופעת כאב ללא הסבר רפואי, או של כאב שלא ניתן להגיע לשורשו, מוגדר ברפואה ככאב כרוני, כזה המלווה את החולה בחיי היום יום ללא הפוגה משמעותית, ודורש ממנו ללמוד לחיות עמו ולנהל אורח חיים תקין למרות המגבלות. עבור רוב הסובלים מכאב כרוני, מדובר במשימה קשה עד בלתי אפשרית, שכן הכאב הקבוע פוגע למעשה במהלך החשיבה התקין ומרכז את מלוא תשומת הלב בו. כאב זה מונע מהחולים לתפקד בכל תחומי החיים, החל מהיעדרות מהעבודה ועד לחוסר אנרגיה הפוגע בבני המשפחה ובחיים החברתיים, ומשפיע רבות גם על המצב הנפשי, על איכות השינה ועל התיאבון של החולה. הטיפול בכאב כרוני – סמים קשים, חשמל ומחטים מלכתחילה פרוטוקול הטיפול בכאב כרוני אינו מתייחס לדבר שגורם לכאב, שכן הוא אינו ידוע, אלא פועל למציאת פתרון לכאב עצמו. כלומר, אין יכולת לפטור את החולה מן הכאב לצמיתות אלא רק להביא להקלה זמנית בלבד, שתהפוך להקלה מתמשכת בעזרת טיפול תדיר וקבוע. 4 השיטות העיקריות שנהוגות כיום לטיפול בחולי כאב: משככי כאבים: הטיפול הקונבנציונלי הנפוץ ביותר הוא הטיפול באמצעות תרופות משככות כאב. ממשככי כאבים קלים הנמכרים ללא מרשם ועד למשככי כאבים אופיואידים ממכרים כמו קודאין, טרמדול, מורפיום או אוקסיקונטין. משככי הכאבים הקלים לרוב לא יעניקו מענה מספק לסובלים מכאבים חזקים או מתמשכים, ואילו החזקים שבהם (מורפין למשל) עלולים לגרום להתמכרות פיזית ופסיכולוגית, פגיעה חמורה ביכולת לתפקד ושלל תופעות לוואי קשות כמו בחילות, שינויי מצבי רוח קיצוניים, סחרחורות, קוצר נשימה, הקאות ועייפות. לתרופות מסוג זה יש השפעה פסיכואקטיבית חזקה ומערפלת חושים, שמביאה לרוב גם לניתוק מהסביבה. השימוש לרעה במשככי כאבים הוכרז כמגיפה בארצות הברית כאשר מספר מקרי המוות ממנת יתר של תרופות מרשם עקף את מספר מקרי המוות שבהם אשמים כל הסמים הבלתי חוקיים גם יחד. בישראל השימוש בתרופות נרקוטיות ממכרות לשיכוך כאבים זינק בכ-150% בין השנים 2010-2015, זאת בשל הקלה בקריטריונים לקבלת מרשם לתרופות מסוג זה. על פי הערכות משרד הבריאות, בישראל קיימים כמה מאות אלפי מטופלים המחזיקים במרשם למשככי כאבים אופייטים (אופיואידים הנוצרים בטבע, כמו קודאין למשל). המטופלים בישראל לא נשארים מאחור, וגם בארץ הקודש השימוש לרעה בתרופות מרשם לשיכוך כאב הפך בשנים האחרונות למגיפה. בהיעדר נתונים פורמליים, ניתן להסתמך על הערכתה הגסה בלבד של 'הועדה לניפוק סמים מסוכנים וחומרים פסיכוטרופיים' של משרד הבריאות, שהעריכה כי כ-200,000 ישראלים עושים שימוש לרעה (שלא למטרה רפואית) בתרופות מרשם. בהתאם לנתונים הללו, כמו בארה"ב, גם בארץ אחוזי המוות מתרופות מרשם עלו באופן קיצוני בשנים האחרונות. לצד הטיפול הנרחב במשככי הכאבים, ישנם כאמור 3 טיפולים נוספים, שיעילותם נחשבת מוטלת בספק ומשתנה מאוד בין אדם לאדם ובין רמות שונות של כאב. אלקטרותרפיה: אלקטרותרפיה היא שימוש בגירוי חשמלי מקומי, המבצע פעולה של שליחת פולסים חשמליים קלים באמצעות אלקטרודות המחוברות לעור. הזרמים החשמליים יוצרים גירוי של קצות העצבים בגוף ובכך מביאים להקלה בכאב. אפשרות נוספת היא לשלוח את הגירוי החשמלי ישירות למרכז הכאב במוח, ובכך למנוע את פירוש הסיגנלים הנשלחים מהגוף כסיגנלים של כאב. מטרתה העיקרית של אלקטרותרפיה היא להפחית ככל שניתן את השימוש במשככי כאבים, אשר תופסים מקום מרכזי בחייו של החולה הכרוני וגורמים בעצמם לנזק ארוך טווח. דיקור סיני (אוקופונטורה): טיפול שמקורו ברפואה המזרחית, במהלכו מוחדרות מחטים דקות ועדינות לנקודות ספציפיות בגוף החולה, במטרה לשחרר חסימות אנרגטיות הגורמות לכאב. מחקרים שבדקו את יעילותו של הדיקור הסיני בטיפול בכאב כרוני, הגיעו למסקנות כי לדיקור בנקודות הייחודיות השפעה רבה על הקלה בכאב וכי החדרת המחטים משפיעה על מערכת העצבים ומעודדת שחרור אנדורפינים המסייעים בשיכוך כאבים ומשרים תחושת רוגע. פסיכותרפיה: אנשים החיים עם כאבים כרוניים נמצאים בסיכון יתר לפתח בעיות נוספות, ביניהן דיכאון וחרדה, הערכה עצמית נמוכה, מחשבות על מוות ופחד מפני העתיד. חולים הסובלים מכאב כרוני עלולים לראות את עצמם ואת גופם כפגומים, לפתח תלות בסביבתם הקרובה ובמטפלים שלהם, להימנע מהשתתפות באירועים חברתיים ולחוש מבודדים מסביבתם. הקשר הישיר בין חווית הכאב הכרוני לבין מצב נפשי מעורער הוא דו כיווני. מצד אחד, מצב נפשי קשה כגורם לכאב ולמחלה, שכן מחלות כרוניות רבות פורצות על רקע של לחץ נפשי מתמשך. ומצד שני, מצב נפשי מעורער שנוצר כתוצאה מכאבים ומחלות, כיוון שההתמודדות עם כאב מתמשך מייצרת לחצים נפשים, דכאון, חרדה ותחושות חוסר אונים. טיפול פסיכולוגי פרטני או במסגרת קבוצה עשוי לסייע בהפחתת תחושת הכאב, כמו גם לשפר את היכולת להתמודד ולחיות לצידו. טיפול כזה כמובן אינו נחשב לטיפול שפותר בעיות כאב חמורות, אלא רק מסייע לחולה להתמודד איתן. קנאביס לטיפול בכאב כרוני אלטרנטיבה נוספת לטיפול בכאב כרוני, שרבים מאמינים היום שהינה אופטימלית בהרבה לעומת משככי כאבים, בעיקר מבחינת השפעה ומיעוט תופעות לוואי, היא טיפול בקנאביס רפואי. טיפול בעזרת קנאביס היה למעשה הטיפול המומלץ לכאב כרוני בספרי הרפואה בארצות הברית עד שנת 1936, לפני שהוכרז הצמח כחומר בלתי חוקי. כיום כאב כרוני נחשב לאחד המצבים הרפואיים העומדים בתנאי משרד הבריאות להנפקת רישיון קנאביס רפואי (רשימת ההתוויות). התוויה זו נחשבת לנפוצה ביותר בין 32,000 המטופלים (נכון לינואר 2018). במקום השני בכמות הרישיונות מופיעים החולים האונקולוגיים הסובלים מסוגי סרטן. הרכיבים הפעילים בקנאביס, הקנבינואידים THC ו-CBD בעיקר, הם בעלי סגולות רפואיות רבות כשאחת הבולטות בהן היא היכולת להקל על הסובלים מכאבים כרוניים. בבדיקה שפורסמה בשנת 2011 בחנו חוקרים את השפעתם של קנבינואידים על כאבים כרוניים ואיכות שינה תקינה ומצאו כי ב-15 מתוך 18 ניסויים שנערכו במקביל הקנאביס עזר מאוד בטיפול בכאבים והביא לשינה יציבה ועמוקה יותר. בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול פלסבו, הקבוצה שטופלה בקנבינואידים הראתה את אותה רמה של השפעה חיובית בשיכוך הכאב, זאת ללא תופעות הלוואי הקשות המתלוות לטיפול במשככי כאבים במרשם. מחקר ישראלי אחר שפורסם בשנת 2014 ונערך בבי"ח רמב"ם בחיפה, מצא כי שאיפת אדים של קנאביס בכמויות קטנות מפחיתה באופן משמעותי את הכאב. הנסיינים דיווחו כי 20 דקות לאחר השאיפה הראשונה חשו ירידה משמעותית של 45% בכאבים, שפגה רק לאחר למעלה מ-90 דקות. במקביל לא נרשמו כל תופעות לוואי שליליות למעט סחרור קל ונסבל שתקף חלק מהנבדקים למשך זמן קצר. בנוסף על שיכוך הכאב הפיזי, דיווחו כלל הנבדקים בשני המחקרים הנ"ל וברבים אחרים, כי לקנאביס ישנה השפעה רגשית משמעותית ביותר והשימוש בו מצמצם באופן דרמטי את תחושת חוסר האונים, הדיכאון והחרדה שכאב כרוני יכול ליצור. במקביל דווח על שיפור משמעותי במצב הרוח וההרגשה הכללית של מרבית המטופלים. חלק גדול מהנבדקים דיווחו עוד כי הקנאביס גם פותר קשיים בשינה או בעיות תיאבון שעשויות להיגרם כתוצאה מן הכאב או מהדיכאון שהוא גורם. החולים הצורכים קנאביס סיכמו כי הם מרגישים טוב יותר, שמחים יותר ומסוגלים להיות פעילים יותר, ללא הצורך לקבל טיפול תרופתי נוסף בכדי לאזן את מצבם הנפשי. הנתונים הסטטיסטיים שנאספו באירופה ובמדינות ארה"ב המתירות טיפול בקנאביס מראים: החולים מעדיפים את הטיפול הטבעי בקנאביס על פני משככי הכאבים הממכרים. במקומות בהם אלטרנטיבת הקנאביס קיימת ואפשרית, הסובלים מכאבים כרוניים יעדיפו לפנות קודם אל הקנאביס ולא כמוצא אחרון לאחר שימוש במשככי כאבים חזקים. מחקר שנערך בארצות הברית מצא כי במדינות בהן נעשה שימוש בקנאביס רפואי, חלה ירידה תלולה במספר המרשמים לתרופות שנופקו לחולים ונחסכו בהתאם 165 מיליון דולר מקופת האוצר על הוצאות בריאות. מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת אריאל ופורסם בשנת 2016 בחן שימוש בעייתי (Abuse) בקרב מטופלים בתרופות אופיאטיות לעומת מטופלים בקנאביס. מתוצאות המחקר נראה כי המטופלים במשככי כאבים נרקוטיים מועדים יותר לשימוש בעייתי בתרופה לעומת המטופלים בקנאביס. בנוסף דיווחו החולים שטופלו בנרקוטיקה על תופעות של דיכאון, חרדה ושימוש באלכוהול וסמים, בניגוד לחולים שטופלו בקנאביס ודיווחו על תופעות לוואי מינוריות כמו סחרחורת קלה ואובדן התמצאות קל שנמשך דקות אחדות. למרות שקיימים מחקרים רבים התומכים ביעילותו של הטיפול בקנאביס למטופלים הסובלים מכאב כרוני, משרד הבריאות בוחר עדיין שלא להקל על החולים. אמנם כאב כרוני נמצא ברשימת ההתוויות לטיפול בקנאביס אך הדרך להשגת התרופה המיוחלת ועמה את ההקלה בכאב היא ארוכה ומתישה. הנהלים של משרד הבריאות לקבלת רישיון קנאביס מתנים זאת בטיפול קודם במרפאת כאב מוכרת במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה, וזאת בנוסף רק לאחר מיצוי כל אפשרויות הטיפול המקובלות, כל התרופות ובהמלצה של רופא הכאב המטפל. תנאים כאלה מחייבים כל חולה הסובל מכאב כרוני לעבור דרך משככי הכאבים האופיאטים, לחוות את תופעות הלוואי שלהן ולהסתכן בהתמכרות או אפילו מוות, אך למרבית המטופלים הפתרון הבוהק בקצה המנהרה שווה את האפילה שבדרך.

קרא עוד ...

קנאביס רפואי לטיפול בקרוהן וקוליטיס

מחלות מעי דלקתיות (IBD) הוא שם כולל לשתי מחלות כרוניות אוטואימוניות - קרוהן (Crohn’s disease) וקוליטיס (Ulcerative Colitis) - מהן סובלים אלפי חולים בישראל. הסימפטומים של מחלות אלו כוללים שלשולים, כאבי בטן קשים, חוסר תיאבון עד פחד מאכילה, חולשה, עייפות כרונית ועוד והן נחשבות למחלות המשבשות את אורח חיי החולה באופן דרמטי עד לכדי אי יציאה מהבית. בזכות הרצפטורים (קולטנים) הקנבינואידיים הרבים שקיימים במערכת העיכול, החומרים הפעילים בקנאביס ובייחוד THC ו-CBD הראו יעילות משמעותית בהקלה על סימפטומים של מחלות אלו ואף לריפויים, תוך הימנעות מהליך כירורגי ומתופעות הלוואי הרבות האופייניות לתרופות המרשם הקונבנציונליות הנפוצות בשימוש. מה זה קרוהן וקוליטיס? המונח הרפואי 'מחלות מעי דלקתיות' (באנגלית Inflammatory Bowel Disease או בקיצור IDB) הוא שם של משפחת מחלות המורכבת בעיקר מ-2 מחלות – קרוהן (Crohn’s disease) וקוליטיס (Ulcerative Colitis), שכמרומז משמן פוגעות בעיקר במעיים, אך מזיקות גם לשאר מערכת העיכול. בעוד שקוליטיס תוקף את המעי הגס בלבד וגורם לדלקת בציפוי החיצוני והפנימי שלו, קרוהן גורם לדלקת בציפוי ובקיר של המעי הגס או הדק, ולפעמים בשני המקומות בו זמנית. שכיחות מחלות מעיים אלו בעולם נעה בין 2.3 חולים לכל 100 אלף נפשות באירופה ועד 50 לכל 100 אלף בארה"ב, כאשר בחלק לא מבוטל מן המקרים (5%-10%) מועברות מחלות אלו באופן תורשתי. בישראל הממוצע שנמדד במספר מחקרים לאורך השנים עומד על 50-112 חולים לכל 100 אלף איש באוכלוסייה. מלבד התסמינים המאפיינים כל אחת מן המחלות בנפרד, לקוליטיס ולקרוהן יש סימפטומים משותפים רבים הכוללים הופעת שלשול בדרגות חומרה משתנות, כאבי בטן חזקים שמופיעים בזמן העיכול, חוסר תיאבון ניכר עד כדי פחד מאכילה, ירידה משמעותית במשקל, חולשה ועייפות שבאות לידי ביטוי באופן כרוני, חום גבוה בזמן ההתפרצות של המחלה, נפיחות בטנית ועוד. לשתי המחלות מאפיין משותף מובהק ומשמעותי ביותר, והוא האופי ההתקפי שלהן, המאופיין בגלים של התפרצות ונסיגה (רמיסיה). בעת תקופה של התפרצות מופיעים אצל החולה הסימפטומים הקשים המאפיינים את המחלות (כאבים בחלל הבטן, שלשולים והקאות נשנים, חוסר תיאבון ועוד) ואילו בזמן הרמיסיה, המחלה שקטה עד בלתי מורגשת. נוסף על התסמינים המוזכרים, עשויים להופיע בגוף החולה חוסרים תזונתיים שונים הנוצרים עקב חוסר ספיגה מספק של חומרי התזונה במעיים. חוסר שכזה יגרור בדרך כלל מחלות נוספות כמו: אנמיה, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. סיבוכים של קרוהן וקוליטיס עלולים להביא להיווצרות חסימות ולולאות בתוך המעי וכן להידבקויות של רקמות ממערכת העיכול או בין מערכת העיכול לאיברים פנימיים סמוכים. טיפול בסיבוכים מסוגים אלו דורש לרוב התערבות כירורגית ורבים מן החולים נאלצים לעבור ניתוחים מורכבים עקב כך. חלקם אף נאלצים לעבור כריתה של חלקים מודלקים מן המעיים, ולפעמים לחזור על הניתוח מספר פעמים במקומות שונים. הגורם למחלות מעי דלקתיות טרם התגלה, אך קיימות ראיות מבוססות לכך שבחלק מהמקרים המקור הוא גנטי תורשתי. על פי הערכות אלו לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים בקרוהן או קוליטיס, יש סיכון של מעל 10% ללקות גם הם במחלה. קיימות תיאוריות רבות בנוגע לגורמים למחלות מעי דלקתיות, חלקן טוענות כי מדובר בשילוב של מספר גורמים במקביל, אשר יביא לכדי התפרצות של המחלה. הגורמים החשודים בהתפרצות מחלות מעי דלקתיות הם בעיקר: מצבי דחק ולחץ נפשי, תזונה לקויה הכוללת מזונות מעובדים וליקויים במערכת החיסונית. אבחון של קרוהן או קוליטיס מתבצע רק לאחר הופעת כמה מהתסמינים. מיד כשעולה חשד לקיום מחלה או כשל משמעותי במעי החולה יופנה בדרך כלל לביצוע בדיקות אנדוסקופיות פולשניות, הכוללות בדיקה של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה) או התחתונה (קולונוסקופיה), או לחלופין לבדיקות שאינן פולשניות כמו אולטרסאונד או רנטגן, זאת בהתאם לסוג וחומרת הסימפטומים שנצפו אצלו. קנאביס לטיפול בקרוהן ובקוליטיס הטיפול במחלות מעיים כמו קרוהן וקוליטיס באמצעות קנאביס, מעניק הקלה רבה לסובלים ונמצא כיעיל מאוד בהקלה על הסימפטומים הקשים ואף בשיקום רקמות המעי הפגועות. הסיבה להשפעתו הרבה של הקנאביס על קרוהן וקוליטיס טמונה במספרם הגדול של קולטני קנבינואידים של המערכת האנדוקנבינואידית במערכת העיכול, המסייעים לחלקים הפגועים לחזור לפעילות תקינה. מחקרים שבחנו את השפעת הקנאביס על מערכת העיכול, גילו כי קולטני הקנבינואידים CB1 ו-CB2 פזורים גם במעי הדק וגם במעי הגס. במחקרים אלו נמצא כי הם מופעלים לאחר השימוש בקנאביס ויוצרים תגובות חשמליות והורמונליות בתגובה לנוכחות החומרים הפעילים THC ו-CBD, גורמים לשיכוך הכאב, מרגיעים עוויתות ומסדירים את פעילות מערכת העיכול. הסדרה זו מונעת תופעות של שלשולים קשים ובחילות והקאות ומאפשרת לחולה לחזור לאורח חיים סדיר. חולים בקרוהן או קוליטיס סובלים באופן שוטף בעיקר מכאבים חזקים, המונעים מהם לתפקד ולעיתים אף מרתקים אותם למיטה. הקנאביס מעניק לחולי ה-IBD הקלה רבה בכאב ומפחית את הצורך שלהם בתרופות חזקות וממכרות לשיכוך הכאב, זאת על ידי עמעום אותות הכאב המועברים למוח. סימפטום נוסף וחמור לא פחות שתוקף את מרבית החולים בקרוהן או קוליטיס הוא היעדר תיאבון חריף, שמוביל לירידה דרסטית במשקל, תסמיני תת תזונה וחולשה כללית. בשל הכאבים הקשים שחולים אלו חווים לאחר אכילה ובעת העיכול, נוצר אצל רבים פחד ממשי ממזון ואכילה, שמחמיר את הירידה במשקל ומחליש את הגוף. הקנאביס ידוע כמגביר ומעודד תיאבון גם בקרב חולים שלא הצליחו לאכול כמעט דבר במשך שבועות ארוכים, בדיוק כפי שהוא מסייע לחולי סרטן שמאבדים את תיאבונם בעקבות טיפולי כימותרפיה. בנוסף, ה-THC נמצא כמפחית בחילות, מה שמהווה גורם משמעותי בעידוד תיאבון החולה. בנוסף לתסמינים הפיזיולוגיים, אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות נוטים גם לסבול יותר ממצבי דיכאון, עצבות וייאוש, בשל התמודדות עם מחלה כרונית חשוכת מרפא הכרוכה בכאבים קשים ומשתקים. תחושות דיכאון או אובדנות ומצבי לחץ וחרדה, ידועים כמגבירי פעילות דלקתית ועשויים להחמיר את מצבו של החולה. אך גם בתחום זה הקנאביס מספק מזור: שימוש קבוע בקנאביס מסייע להרגעת הנפש ושיכוך תסמיני דיכאון וחרדה. במחלות מעי דלקתיות נוצרת גם דלקת ברירית המעי, שיכולה להביא לפגיעה משמעותית בדרכי העיכול וברקמות המעיים. ישנו מידע מחקרי רב הנוגע לסגולותיו של הקנאביס, או ליתר דיוק של הקנאבידיול (CBD) בהפחתת דלקות ונזק לרקמה. בכך הוא מפחית את הפגיעה ואת הנזק לטווח הארוך. הפחתת וצמצום נזקי הדלקת למעשה מפחיתים עם הזמן את הכאבים ועם המשך הטיפול בקנאביס, ישנם חולים שדיווחו על העלמה מוחלטת של הכאבים והדלקת. במחקרים נוספים נמצא כי לקנבינואידים יכולות של שיקום דופן המעי הפגועה, מה שמביא להאצת התהליך של חידוש תאי האפיתל שמרכיבים את רקמת הרירית. בזמן דלקת מתוגבר מספר הקולטנים במעיים, מה שמאפשר לאיזור הפגוע לספוג יותר קנבינואידים ולהחלים יותר מהר. חולי קרוהן וקוליטיס בישראל המעוניינים לטפל בעצמם באמצעות קנאביס, יצטרכו להצטייד ברישיון לשימוש בקנאביס שינופק להם על ידי משרד הבריאות. מחלות מעי דלקתיות נמצאות אמנם ברשימת ההתוויות המופיעות בנוהל 106, אך בכדי לקבל את ההיתר על החולים לעמוד בתנאים נוקשים ומחמירים: הרישיון יינתן רק לסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן או קוליטיס) ועונים על הקריטריונים הבאים: מיצוי וכישלון של טיפולים תרופתיים מקובלים (עם פירוט מדויק של הדרישות) ושלילת האופציה לטיפול כירורגי בו יסירו קטע מעי חולה. רק מומחה בגסטרואנטרולוגיה, המטפל בחולה במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות, רשאי להגיש בקשה לטיפול בקנאביס רפואי. לצד המלצה חתומה, על המומחה לצרף תיעוד מפורט של כלל הטיפולים שכבר עבר המטופל בהם הגיע למיצוי מוחלט. כמו כן יצורף פירוט הסיבה לשלילת האפשרות להסרת חלק המעי החולה בניתוח. מיצוי תרופתי לחולי מעיים עד לעתיד ורוד יותר בו קנאביס יוצע לכל חולה כאפשרות ראשונה לטיפול (מה שנקרא 'טיפול קו ראשון'), על החולים לעבור מגוון טיפולים הכוללים רשימת תרופות ובמשך תקופת זמן ארוכה. במהלך תקופת הטיפול עשויים חולים לסבול מתופעות לוואי קשות שעלולות אפילו להחמיר את מצב מחלתם המקורי. בכדי לשלוט בדלקת ולהפחית את תסמיני המחלה, משתמשים מטופלים בתרופות מסוגים שונים המדכאות את מערכת החיסון ומפחיתות את התגובה הדלקתית: אמינוסליצילאטים (ASA5) - תרופות ממשפחת האמינוסליצילאטים (Aminosalicylates) המכונות בקיצור ASA5, הן התרופות הראשונות שיקבל חולה במחלת קוליטיס כיבית. בקרב חולי קוליטיס כיבית שטופלו בתרופה זו רמיסיה במחלה וכן שמירה על רמיסיה לאורך זמן. יתרון נוסף של תרופה זו, לטווח הארוך, הוא בהפחתה של הסיכון לסרטן המעי הגס הקשור לדלקת הכרונית. במחלת קרוהן תכשירי ASA5 עשויים אמנם לשפר את התסמינים בחלק מהמקרים, אך הם לא נחשבים כיעילים לרמיסיה ממושכת, שנחשבת כמטרת הטיפול. על כן תכשירים אלו לא נמצאים בשימוש נרחב בקרב חולי קרוהן. תרופות אלו אינן מדכאות את מערכת החיסון ועל כן נחשבות כבטוחות יחסית, אך גם להן קיימות תופעות לוואי בלתי נעימות, כמו כאבי ראש, בחילות, הקאות ואובדן תיאבון. במקרים נדירים יותר עלולים להופיע דלקת בלבלב ופגיעה בכליות. קורטיקוסטרואידים (Corticosteroids) - תרופות ותיקות, המהוות כבר שנים כלי בסיסי בידי הרפואה המערבית לטיפול בהתקפים חריפים וקשים מסוגים שונים. מדובר בתרופה הבסיסית ביותר להפחתת דלקת, המאפשרת לחולים רבים להפחית את התהליך הדלקתי הנגרם על ידי קרוהן וקוליטיס. קורטיקוסטרואידים יעילים מאוד ביצירת רגיעה בדלקת, תוך ימים ספורים, ובכך מקלים על תסמיני המחלה בעת התפרצות, אך לרוב לא יביאו לרמיסיה. מדובר בטיפול זמני בלבד, המומלץ בזמן התקפים קשים. לרוב יהיה הטיפול בתרופות ממשפחת הסטרואידים מוגבל בזמן, כיוון שמיוחסות לו תופעות לוואי רבות וקשות בשימוש ממושך. בטווח טיפול קצר תופעות הלוואי שיופיעו: אגירת מים ומלחים מה שיביא לעלייה במשקל ולהתעגלות הפנים, הגברת התיאבון מה שיביא לעלייה נוספת במשקל, החמרה של אקנה, הופעת סימני מתיחה בעור, הפרעות בשינה ושינויים בלתי צפויים במצב הרוח. בטיפול סטרואידי לטווח ארוך עלולות להופיע תופעות לוואי כמו: יתר לחץ דם, עלייה בסיכון לזיהומים, שיעור יתר, קטרקט, רמות סוכר גבוהות ואוסטאופורוזיס. מווסתי תגובה חיסונית (אימונומודולטורים) - תרופות המווסתות את פעילות המערכת החיסונית, ויוצרות הפחתה בתגובה החיסונית העודפת במעי. הן מהוות נדבך חשוב ומשמעותי בטיפול במחלה, אך יעילות בעיקר בשמירה על הפוגה ולא על יצירתה, כיוון שהן מתחילות לעבוד רק לאחר 2-4 חודשי נטילה. תופעות הלוואי של תרופות מסוג זה הן: כאבי בטן, שלשול, הקאות, דלקת בלבלב ותסמונת דמוית שפעת. במינונים מסוימים עלולות להופיע תופעות לוואי חמורות אף יותר כמו דיכוי של מח העצם ועלייה בתפקודי הכבד. תרופות אלו מעלות גם את הסיכון ללימפומה ולסרטן העור, אך אלו תופעות נדירות יחסית. אנטיביוטיקה - ניתנת לעיתים כטיפול ראשוני, או כתוספת לטיפול קיים בחולי מעיים. תפקידם אינו לחסל מזהם ספציפי, אלא לפעול כנגד חיידקי המעי הנורמליים, הנמצאים במצב של חוסר איזון ומגרים את המערכת החיסונית להתפרץ. תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה הן שונות ומגוונת ותלויות בסוג האנטיביוטיקה שניתן. לרוב תורגש רגישות יתר כללית (אלרגיות) וכן תופעות של כאב בטן ושלשול. ככלל, טיפול אנטיביוטי ממושך אינו מומלץ ברפואה המודרנית. טיפול ביולוגי - משפחה הכוללת טיפולים חדשים שנכנסו לשוק רק בשנים האחרונות. חומרים ביולוגים מיוחדים מחקים פעילות של חומרים ספציפיים בגוף בכדי להשפיע על תהליכי הדלקת. רוב התכשירים הביולוגיים שנמצאים בשימוש כיום הם נוגדנים מלאכותיים שמיועדים לנטרל מולקולה בשם TNF שגורמת לדלקת. התרופות הביולוגיות נחשבות כיעילות מאוד ביצירת רמיסיה ובשמירה עליה, גם במחלת קרוהן וגם בקוליטיס כיבית. הן אף נחשבות ליעילות יותר מהתרופות מווסתות המערכת החיסונית, אך לאחר זמן שימוש מסוים הגוף עלול לפתח נוגדנים עצמיים כנגד התרופה - מה שיפחית את יעילותה. לתרופות ביולוגיות ישנה השפעה מדכאת חיסון, ולכן השימוש בהן מעלה את הסיכון לזיהומים. למרות שההשפעה של הטיפולים הביולוגיים על מחלות המעי הדלקתיות אינה מוטלת בספק, ישנם חולים רבים שכלל לא מגיבים לטיפולים אלו. עשרים עד שלושים אחוז מחולי הקרוהן וכארבעים אחוז בממוצע מחולי קוליטיס כיבית סובלים ממחלה עמידה במיוחד שאינה מגיבה לטיפולים ביולוגיים. כמעט מחצית מהמטופלים שנהנו מהאפקט החיובי של הטיפול הביולוגי שקיבלו, חוו אובדן של התגובה החיובית בהמשך. הליכים כירורגיים - במקרים רבים החולים בקרוהן וקוליטיס יסבלו מסיבוכים שיצריכו התערבות כירורגית ברמות מורכבות משתנות. מצב המחייב ניתוח יכול להתרחש בעקבות מחלה פעילה הגורמת להתפרצויות תכופות, קשות וממושכות במהלכן עלולות להיווצר מורסות במערכת העיכול שאותן יש לנקז. התערבות כירורגית נוספת תתרחש במקרים בהם מחלת הקוליטיס הכיבית אינה מגיבה לטיפול ומקשה מאוד על חיי החולה. במקרה כזה הפתרון המקובל הוא כריתה מלאה של המעי הגס.

קרא עוד ...