קנאביס ופיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה (FMS), הנקראת בעברית דאבת השרירים, היא תסמונת שכיחה של כאבי שרירים מפושטים ותשישות, המאפיינת כ-2% מהאוכלוסייה הכללית. תסמונת פיברומיאלגיה אינה מוגדרת באופן רשמי כהתוויה לטיפול בקנאביס רפואי, אך חולים רבים הלוקים בתסמונת זו מטופלים כיום בקנאביס, זאת בשל סגולותיו בטיפול ושיפור תסמיניה השונים: רגישות עצבית, כאבים כרוניים, תשישות, עייפות ואף תסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה.

פיברומיאלגיה, המוכרת בעולם הרפואי בשם FMS, היא תסמונת הפוגעת ברקמת השריר ובסיבי רקמות חיבורי השרירים (גידים) וגורמת לכאבים כרוניים, רגישות יתרה לכאב, עייפות ותשישות וכן לתסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה.

פיברומיאלגיה מוגדרת בעולם הרפואה כתסמונת, כלומר אסופה של תסמינים, ולא כמצב רפואי אחיד וקבוע שיכול להיות מוגדר כ'מחלה', זאת מכיוון שהיא מאובחנת על בסיס דיווח של החולה, ללא בסיס פיזיולוגי-פתולוגי מוצק שניתן לזהות בבדיקה רפואית.

מקורה של תסמונת הפיברומיאלגיה אינו ידוע לעולם המדע, אך מחקרים שבחנו את הנושא מצאו כי היא עלולה להתפרץ ללא קשר לנטייה גנטית או גאוגרפית, כתוצאה מגורמים רבים, ביחד או בנפרד, כאשר לרוב מדובר באירועים המאופיינים בסטרס או לחץ - כמו מחלה, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונלים.

המונח 'פיברומיאלגיה' נקבע לראשונה בשנת 1976, ומאז מתייחס אליה הממסד הרפואי ככזו המגיעה ממקור פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, שנחשב לבעל מוניטין שלילי ונתפש בקרב חלק מהרופאים כלא קיים או כלא משמעותי וחסר חשיבות.

תסמיני הפיברומיאלגיה

בין התסמינים המאפיינים את דאבת השרירים, הראשון והבולט מכולם הוא כאב. מדובר בכאבים מופשטים וכרוניים, ללא הסבר או מקור מאובחן. הכאב מופיע בדרך כלל בכל הגוף במקביל, אך לעתים באזור אחד משם הוא מתפשט לבסוף לשאר חלקי הגוף.

אף על פי שבבדיקה פיזית כללית, לרוב לא ימצא כל ממצא פתולוגי, ולמרות שכלפי חוץ החולה ייראה כבריא לחלוטין, בדיקה קפדנית של השרירים תגלה איזורים רגישים במקומות ספציפיים, לדוגמא עצמות הבריח, צידי העורף והחלקים החיצוניים של הירך, כאשר הנקודות הרגישות לכאב ימצאו כמעט תמיד משני צידי הגוף.

נוכחות הנקודות הרגישות ותבניתן הייחודית, בשילוב עם סימפטומים ספציפיים של כאב, מבדילים את הפיברומיאלגיה משאר תסמונות ומחלות הכאב, ומאפשרים לאבחן אותה בסבירות גבוהה יחסית. מלבד מיקום הכאב, גם משך הזמן בו חש אותו החולה בכאבים הוא גורם מכריע באבחון. בכדי שכאב יעמוד בדרישות ההגדרה לפיברומיאלגיה, הוא צריך להימשך לפחות שלושה חודשים.

תבנית הנקודות הרגישות בקרב הסובלים מפיברומיאלגיה

מלבד הכאבים, סובלים החולים בפיברומיאלגיה מסימפטומים בולטים נוספים כמו עייפות מתונה או חמורה המלווה בתחושה של חוסר באנרגיה. זו בתורה מובילה במהירות לירידה בסיבולת לפעילות גופנית. סימפטומים אחרים עליהם מדווחים חולים הם כאבי ראש הנוצרים ממתח שרירי בצוואר, מיגרנות קשות, כאבים במפרק הלסת, וכן בעיות עיכול כמו תסמונת המעי הרגיז, כאבי בטן, נפיחויות ושלשולים.

בפן הנפשי, בקרב הסובלים מהתסמונת נפוצים שינויים במצב הרוח והחשיבה, שעלולים לגרום למצבים של חרדה, דיכאון, פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון. מאפייניה ותסמיניה הנפשיים של תסמונת הפיברומיאלגיה טרם נבחנו לעומק, אך חולים מדווחים על קושי רב להתמודד עם הפן הנפשי של המחלה, לעיתים אף יותר מאשר בפן הפיזי.

לרוע מזלם של החולים, בשורה התחתונה לא קיימים כיום סוגי בדיקות או צילומים המסוגלים לאבחן באופן ודאי את התסמונת, והתלונות השכיחות לגביה הן כלליות ודומות לאלו הנגררות עקב מצבים רפואיים רבים אחרים. הבדיקות שמבוצעות היום עוזרות רק לאבחן את קיומן של הפרעות אחרות אשר יכולות להיות הגורם לסימפטומים הדומים לאלו של הפיברומיאלגיה.

כיוון שהתלונות של חולי פיברומיאלגיה הן כלליות, ולעיתים קרובות מזכירות הפרעות רפואיות אחרות, חולים רבים נאלצים לעמוד בפני הערכות מורכבות, חוזרות ונשנות, לפני שהם מאובחנים כחולי פיברומיאלגיה, ולעיתים הם אף נופלים קורבן לאבחון מוטעה של כאב פנטום, כאב דמיוני או הזיות.

קנאביס לטיפול בפיברומיאלגיה

הבסיס לטיפול בפיברומיאלגיה באמצעות קנאביס רפואי, מתבסס קודם כל על סגולותיו של הקנאביס בשיכוך וטשטוש כאב, לצד שיפור מצב הרוח והתחושה הנפשית הכללית.

סגולות אלו כבר נבדקו והוצגו בעשרות מחקרים, שבחנו בחלקם את האפקטיביות של הטיפול עבור הסובלים מכלל תסמיני הכאב של פיברומיאלגיה, ובייחוד מכאבים כרוניים עוצמתיים.

במחקר שנערך בשנת 2008 בקנדה ופורסם במגזין הכאב האמריקאי, מצאו החוקרים כי התרופה נבילון (Nabilone) המכילה קנבינואידים, הביאה להקלה משמעותית בכאבים בקרב 40 חולי פיברומיאלגיה בגילאים שונים. חלק מהנבדקים דיווחו על היעלמות כמעט מוחלטת של הכאב ועל ירידה ניכרת ברמת הרגישות לכאב.

מחקר נוסף שנערך בשנת 2011 בברצלונה, בחן את השפעת הקנאביס על הסימפטומים ותופעות הלוואי של 28 חולי פיברומיאלגיה. החולים חולקו לשתי קבוצות, כאשר הראשונה קיבלה קנאביס והשנייה טופלה באמצעות משככי כאבים ותרופות קונבנציונליות נוספות. ממצאי המחקר העלו כי הקנאביס יעיל מאוד לטיפול בכאבים שונים ובנוסף תורם לשיפור חד במצב הרוח וההרגשה הכללית של החולים.

בשני המחקרים וכן במספר מחקרים נוספים שנערכו בארה"ב ובריטניה נמצא שחולי כאב ופיברומיאלגיה שטופלו בקנאביס דיווחו על הקלה משמעותית בכאבים, היעלמות הנוקשות בשרירים והרגשה נפשית וכללית נינוחה יותר. בהשוואה לקבוצות הביקורת שטופלו באמצעים קונבנציונליים, יעילותו של הקנאביס, שבנוסף אינו כרוך בתופעות לוואי הדומות לאלו של משככי הכאבים החזקים, נצפתה באופן ברור.

לצד הראיות המדעיות, בולטים עוד יותר הדיווחים העצמיים של החולים, המטפלים בעצמם עם קנאביס. בסקר שנערך בשנת 2014 מטעם ארגון הכאב הבינלאומי, דיווחו חולי פיברומיאלגיה כי לקנאביס יכולות שיכוך כאבים גבוהות, המתאימות במרבית המקרים לצרכים שמציבה המחלה. מרבית המשתתפים אף העידו שהקנאביס היה יעיל יותר בנטרול הכאב לעומת תרופות המרשם המקובלות לטיפול בפיברומיאלגיה, כמו למשל סימבלטה (Cymbalta) וליריקה (Lyrica).

בחו"ל חולי פיברומיאלגיה רבים כבר הבינו כי קנאביס הוא התרופה המתאימה ביותר למכאובם, ובמספר מדינות בארה"ב, כולל קליפורניה ואילינוי, כבר מקבלים חולי פיברומיאלגיה קנאביס רפואי בקלות יתרה. בארץ לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין.

מסע ארוך בדרך לתרופה

הבעיה עם חולי הפיברומיאלגיה בשוק הקנאביס הרפואי הישראלי וההדוק, מתחילה בכך שמדובר בתסמונת ולא במחלה מדויקת. בשנת 2014 אישרה וועדת ההתוויות של משרד הבריאות את הטיפול בקנאביס לפיברומיאלגיה תחת סעיף מחלות הכאב ההיקפיות, אך עם זאת היא טרם נוספה למסמך ההתוויות הרשמי (נוהל 106).

הסיבה העיקריות לכך היא התנגדותם של איגוד רופאי הכאב ואיגוד רופאי הראומטולוגיה, הטוענים כי לא ניתן לאבחן בוודאות את התסמונת, וכי בקרב רבים מהסובלים ממנה קיים מרכיב נפשי דיכאוני שעלול להיות מושפע לרעה מצריכת קנאביס. בהתאם להתנגדות עקרונית זו, קיים חשש משמעותי בקרב איגודי הרופאים כי קנאביס עלול שלא להועיל ואף להזיק לחולי פיברומיאלגיה, ולכן עדיף להימנע ממנו.

כיום בישראל חולי פיברומיאלגיה המעוניינים בקנאביס רפואי נאלצים לעבור כברת דרך ארוכה עד לקבלת התרופה המיוחלת, וזאת כמובן בנוסף למסע המייגע שעברו עד לאבחון התסמונת. חולים אלו מטופלים במרפאות כאב בגין כאב הנובע ממחלה כרונית, נאלצים לעבור טיפול קונבנציונלי בתרופות מרשם רגילות במשך שנה לפחות עד ל"מיצוי תרופתי", ועשויים לזכות ברישיון לקנאביס רק כמוצא אחרון.

עם זאת, עקב מספר גדול של עדויות שהחל לעלות בשנים האחרונות מחולי פיברומיאלגיה ישראליים המטופלים בקנאביס, הקריטריונים הולכים ונעשים נוקשים פחות עם חלוף הזמן.